הקואליציה רשמה הלילה (בין שני לשלישי) הישג משמעותי במאמציה לשנות את פני מערכת המשפט, כאשר הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש עברה בהצלחה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ברוב של 64 אל מול 47 מתנגדים. המהלך הושלם לאחר שבועות ארוכים של דיונים אינטנסיביים בוועדת החוקה, חוק ומשפט. כעת החוק חוזר לוועדת החוקה במטרה להכינו לקריאה שניה ושלישית לפני פיזור הכנסת.

הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה משנה מהיסוד את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, שהיה נהוג בישראל מאז הקמת המדינה. יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, הבהיר כי לאחר 37 דיונים מעמיקים, הנוסח המעודכן משקף את ההכרעות הנחוצות כדי לסיים את ריכוז הכוח החריג שנמצא כיום בידי אדם אחד.
על פי המודל החדש שאושר: היועץ המשפטי לממשלה ימונה באופן ישיר על ידי הממשלה, לפי המלצה משותפת של ראש הממשלה ושר המשפטים. משך כהונתו יהיה צמוד לזה של הממשלה הממנה, והוא ירכז את הייעוץ המשפטי ואת ייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ומנהליים. החוק קובע כי במקרים מסוימים, הממשלה תוכל להכריז כי חוות דעתו אינה מחייבת ואינה משקפת את הדין.

מנגד, התובע הכללי ינהל באופן עצמאי לחלוטין את התחום הפלילי והעמדה לדין. הוא ימונה לתקופה קבועה של שש שנים מתוך רשימת מועמדים שתגבש ועדה מקצועית.
בנוסף, החוק מציג מנגנונים חדשים ומחמירים לפתיחה בחקירה או הגשת כתבי אישום נגד אישי ציבור בכירים, אשר יחייבו מעתה קבלת אישור מוקדם מצד בית משפט מחוזי ומצד ועדת בכירים מיוחדת.

אישור החוק הגיע לאחר רצף של עימותים חריפים ויוצאי דופן בתוך המשכן. חברי האופוזיציה האשימו את חברי הקואליציה בניהול הליך דורסני שמטרתו לרסק את שומרת הסף המרכזית של הדמוקרטיה הישראלית.
ח"כ גלעד קריב תקף בחריפות את יו"ר הוועדה רוטמן וטען כי מדובר ב"מסע נקמה" וב"חקיקה בחטף", בעוד ח"כ יואב סגלוביץ' הטיח בקואליציה כי היא מבצעת "התעללות מוחלטת בעבודת הכנסת". העימות הקולני הגיע לפיצוץ כאשר רוטמן הורה לסדרנים להוציא את סגלוביץ' מהאולם. בתגובה לצעד זה, הכריזו כל חברי האופוזיציה על החרמת הדיון ונטשו יחד את החדר במחאה.

במהלך שלבי הכנת החוק, התייצבו שורה של גורמי מקצוע ויועצים משפטיים שהזהירו מפני ההשלכות של המהלך. נציגים רשמיים של משרד המשפטים, לצד אנשי הסניגוריה הציבורית והמכון הישראלי לדמוקרטיה, הציגו חוות דעת נוקבות לפיהן החוק יביא לפוליטיזציה מוחלטת של תפקיד היועמ"ש, יפגע קשות בעצמאותו המקצועית ויערער את מנגנוני האיזון והבלמים מול הרשות המבצעת.

מנגד, ח"כ שמחה רוטמן הדף את הביקורת, והסביר כי מטרת החוק היא הפוכה – להסדיר בצורה ברורה, שקופה ודמוקרטית את חלוקת הסמכויות, ולמנוע מצב שבו פקיד לא נבחר מחזיק בכוח בלתי מוגבל מול הממשלה הנבחרת. רוטמן הסביר כי המצב המשפטי הקיים בישראל אינו תקין, מכיוון שהוא יוצר ריכוז כוח חריג, קיצוני ובלתי מוגבל בידיו של פקיד יחיד שאינו נבחר ציבור – היועץ המשפטי לממשלה.
בקואליציה מדגישים כי המהלך נחוץ כדי להפריד בין תפקיד מייעץ ומייצג לבין תפקיד תובע בעל סמכויות פליליות, ובכך להשיב את האיזון הראוי בין מוסדות השלטון לבין הרשות המבצעת הנבחרת.
