היום בתאריך הלועזי אנחנו מציינים 85 שנים לפרעות הפרהוד – אחד האירועים הקשים עבור יהדות ערב ויהודי עיראק בפרט. פצע מדמם בלבה של קהילה יהודית מפוארת שחיה בעיראק במשך יותר מאלפיים שנה. קהילה שהעמידה פוליטיקאים בכירים, אנשי ממשל, אנשי אומנות ורוח, סוחרים, משפטנים.
4+קהילה שמצאה עצמה בחג השבועות של שנת 1941 בלב טבח אכזרי. שכנים שהפכו לאויבים ברגע, שרצחו ושחטו גברים נשים וילדים, שערפו ראשים וביתרו גופות, שאנסו נשים ונערות, שהשליכו תינוקות לבאר ותלשו גפיים.
שהעלו באש את בתי כנסיות, חוללו ספרי קודש וגם את בתיהם ועסקיהם של היהודים, בזזו ושרפו. זעקות הדם נשמעו ברחובות בגדאד מבתי היהודים, רחובות שנשטפו בדם. אם תשאלו ישראלים מהו הפרהוד – כנראה שרבים לא ידעו לענות.
4+במידה מסוימת הוא נשאר רק זיכרון צורב בקרב הקהילה היהודית העירקית שבמשך שנים התביישה לדבר, וסיפרה רק לפעמים לילדים בבית חלקיקי מידע.
הפרהוד לא היה התפרצות ספונטנית, קדמו לו חודשים של תעמולה אנטישמית נאצית נגד יהודים.
כן, תעמולה נאצית בשפה הערבית בכלי התקשורת בעיראק, בבתי הספר, בתנועות הנוער, ברחוב למעשה בכל מקום. היהודים הוצגו כאויב. על השנאה ההסתה והתעמולה היה מופקד אמין אל חוסייני, מי שזוהה כראש האומה הפלשתינית.
4+אל חוסייני הפך לחלק ממכונת ההשמדה הנאצית כולל קבלת כספים, פגישות עם בכירי המפלגה ועם היטלר עצמו. מכונת השנאה הנאצית שלחה זרועות לארצות ערב, בתוכן עיראק שחוותה את הטרגדיה הזו.
אבל לצד הכאב של הפרהוד, יש גם כאב נוסף, כאב השכחה. במשך שנים ארוכות מדי הסיפור הזה נדחק לשוליים. במשך עשרות שנים מדינת ישראל לא העניקה לפרהוד את המקום הראוי לו בזיכרון הלאומי. דורות שלמים גדלו כאן מבלי ששמעו את המילה "פרהוד".
4+דורות שלמים למדו על אסונות אחרים בתולדות העם היהודי, אבל כמעט לא הכירו את הטבח שעברו יהודי עיראק. בכלל יהדות ארצות ערב. גם ארגוני הזיכרון הגדולים בישראל לא העניקו לסיפור הזה את המקום הראוי לו. למעשה, מדינת ישראל מעולם לא חקרה את הפרהוד באופן רשמי.
התוצאה הייתה שכמעט איבדנו פרק שלם בהיסטוריה היהודית. כמעט איבדנו את זכר הקורבנות – עדויות רבות אבדו ונעלמו. סיפורים של האנשים שעברו את התופת ונשאו אותה בליבם עד יומם האחרון. לכן, זה כל כך חשוב שלפני שנתיים העביר יו"ר הקואליציה, אופיר כ"ץ, חוק הכרה בפרהוד וציון יום זיכרון ממלכתי.
4+כי הכרה היא לא רק עניין סמלי. הכרה היא תיקון. תיקון לאנשים רבים כל כך שחיו עם התחושה שהסיפור שלהם נשאר מחוץ להיסטוריה שלנו. הפרהוד הוא לא רק סיפור של יהודי עיראק – הוא סיפור יהודי, סיפור ישראלי.
הוא חלק מהסיפור היהודי השלם שאנחנו מספרים כאן. נסיים בעדותו של אדי מור, ניצול הפרהוד, שהיה שם כילד וראה במו עיניו כיצד החיים שהכירו יהודי בגדאד השתנו ברגע אחד.
