בית המשפט העליון דחה היום (שני) ברוב דעות את שתי עתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין סברו בניגוד לעמדתה של דפנה ברק ארז כי יש לדחות את העתירות על הסף, בזמן שזו סברה כי יש להמשיך בתהליך הבדיקה של שאלות שנותרו פתוחות ולצורך כך להוציא צו על-תנאי וצו ביניים, מבלי לקבוע דבר לחובתו של האלוף גופמן.
7+בפסק הדין קבע השופט גרוסקופף: "ההתנהלות של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס אינה כזו המטילה בו דופי ערכי, בוודאי לא כזה העשוי לפסול אותו מלשמש כראש המוסד. הטענה כי האלוף גופמן "הפקיר" במסגרת פרשת אלמקייס גורמים שפעלו בשליחותו היא טענה שגויה, הנובעת מהצגה שגויה של מהות הפרשה".
7+"המסקנה העולה מכך היא שהחומר הרב שהוצג לוועדה ביחס לפרשת אלמקייס מלמד כי אין בה כדי להכתים את הקריירה המרשימה של האלוף גופמן בכתם ערכי. משכך אין היא מצדיקה את פסילתו מלשמש בתפקיד ראש המוסד", נכתב בדעת הרוב.
7+השופט שטיין הצטרף למסקנה בדבר דחיית העתירה: "הגם שאיסוף הראיות על ידי ועדת הבכירים לא היה במיטבו, אין מדובר בפגם שיורד לשורש העניין אשר מביא לבטלות ההחלטה שקיבלה הוועדה בעניין מינויו של האלוף גופמן לתפקיד של ראש המוסד".
השופט שטיין אישר את עמדת ועדת גרוניס וקבע כי במעשיו של האלוף גופמן בפרשת אלמקייס לא נפל שום רבב אשר עולה כדי סטייה מטוהר המידות. לצד קביעות אלה, השופט שטיין מתח ביקורת חריפה על ההאשמות חסרות הבסיס שהוטחו באלוף גופמן על ידי בא-כוחה של התנועה לאיכות השלטון בכובעה כ"עותרת ציבורית".
7+דעת המיעוט
מול גרוסקופף ושטיין, עמדה השופטת דפנה ברק ארז שהציבה עמדת מיעוט: ברק-ארז סברה בדעת מיעוט כי אין לדחות את העתירה בשלב זה, וכי יש להמשיך בבירור העובדות טרם כניסת המינוי לתוקף.
ברק-ארז קבעה כי הפגמים במסגרת פרשת אלמקייס שבה נטען כי גופמן הפעיל קטין והפקיר אותו בזמן אמת, אינם מאפשרים לסיים את ההליך המשפטי בשלב הנוכחי. לדבריה, מאחר שהליקויים נוגעים לתשתית העובדתית שעל בסיסה פעלה הוועדה, גם בחינה נוספת של החומר הקיים לא תוכל לרפא את הפגם.
7+השופטת הצביעה על שני סימני שאלה מרכזיים שלדבריה לא נבדקו עד תום. הראשון נוגע לשאלת אמירת האמת במסגרת הבירור שערך רח"ט הפעלה, אז מסר גופמן כי לא ידוע לו על קשר כלשהו של אוגדה 210 לערוצי טלגרם בכלל ולערוצו של אלמקייס בפרט. הסוגיה השנייה, שאותה כינתה "שאלת העמידה מנגד" או "שאלת ההפקרה", עוסקת בהתנהלותו של גופמן לאחר שנודע לו על מעצרו של אלמקייס.
ברק-ארז מתחה ביקורת על כך שהוועדה לא השלימה את עבודתה באמצעות זימון עדים נוספים שטרם הופיעו בפניה, ואף לא זימנה מחדש עדים שהיה צורך להציג בפניהם שאלות נוספות. לדבריה, אותם עדים יכלו לשפוך אור על תשובותיו של גופמן, להשלים את התמונה העובדתית ולסייע ביישוב הסתירות שעלו בין הגרסאות השונות.
7+עם זאת, השופטת הדגישה כי אין בחומר הקיים בסיס להטלת דופי באלוף גופמן עצמו. לצד זאת, היא ציינה כי מדובר במקרה שמחייב "התרת ספקות", הן בשם האינטרס הציבורי והן מנקודת מבטו של גופמן עצמו. לדבריה, אילו דעתה הייתה מתקבלת, היה מקום להוציא צו על-תנאי וכן צו ביניים שהיה משהה את כניסת המינוי לתוקף – עד להשלמת הליך הבדיקה.
הזעם על "התנועה לאיכות השלטון"
השופט אלכס שטיין, כאמור, אף הגדיל ומתח ביקורת חריגה על אליעד שרגא והתנועה לאיכות השלטון – וביקש להטיל עליו הוצאות משפט בסך 70,000 שקלים, בשל העתירה נגד מינוי גופמן והניסיון להטיל דופי באופיו: העותרים ביקשו מאיתנו לפסול את המינוי בטענות "אשר רובן ככולן נטועות בסברות ובעדויות מפי שמועה".
עוד הוסיף שטיין: "אחרי שהפכתי והפכתי במסמכים הרבים שהונחו לפנינו – התרשמתי כי בעתירות שבהן עסקינן אין ממש ודינן להידחות". הדרישה של שטיין לא התקבלה בשל עמדתם של גרוסקופף וברק ארז, אך זה עקץ: "דעת המיעוט של היום היא דעת הרוב של מחר".
7+