בכל הנוגע לזירה הלבנונית, נדמה כי ישראל שוגה בגישה האסטרטגית שלה. במקום להתמקד כמעט באופן בלעדי בארגון הטרור חיזבאללה שפועל משטח לבנון, יש מקום לשאול האם האחריות אינה מוטלת בראש ובראשונה על המדינה הריבונית שבתחומה מתבצעות הפעולות הללו. מדינה אינה יכולה ליהנות מריבונות מלאה מחד גיסא, ומאידך גיסא להתנער מאחריות למתרחש בשטחה. כאשר אזרחי ישראל מותקפים מירי שמקורו בלבנון, השאלה המתבקשת היא האם ממשלת לבנון יכולה להמשיך ולטעון כי מדובר בבעיה שאינה קשורה אליה.
3+כדי להמחיש את האבסורד שבמצב, אפשר לבצע תרגיל מחשבתי: נניח שבישראל היה קם ארגון קיצוני, הפועל בניגוד למדיניות הממשלה, אשר היה יורה טילים לעבר לבנון מתוך שטח ישראל. האם ממשלת ישראל הייתה יכולה להסתפק באמירה כי מדובר בארגון עצמאי וכי על לבנון להתמודד מולו ישירות? סביר להניח שלא. הקהילה הבינלאומית, כמו גם לבנון עצמה, היו רואות במדינת ישראל את הכתובת האחראית למתרחש בשטחה. מכאן נובעת הטענה המרכזית: כל עוד לבנון מאפשרת בפועל לארגונים חמושים לפעול משטחה נגד ישראל, עליה לשאת באחריות המדינית והאסטרטגית.
במקום להתמקד רק בארגון עצמו, ישראל צריכה להציב בפני ממשלת לבנון מחיר ברור ומשמעותי על חוסר נכונותה או חוסר יכולתה למנוע את התוקפנות משטחה. לדעתי, רק יצירת מנופי לחץ משמעותיים על המדינה הלבנונית תוכל לשנות את מאזן השיקולים בביירות ולהבהיר כי האחריות לביטחון בגבול אינה מוטלת על ישראל בלבד. השאלה איננה רק כיצד להתמודד עם ארגון הטרור, אלא כיצד לגרום למדינה שבתחומה הוא פועל להבין שהיא אינה יכולה להישאר משקיפה מן הצד, אלא עליה לשאת בתוצאות הישירות של המדיניות הרפיה שלה.
3+הדיון האמיתי צריך להתמקד בשאלת האחריות המדינתית ובאופן שבו ניתן לייצר הרתעה אפקטיבית מול מי שמאפשרים את המשך האיום, ולא רק מול מי שמבצעים אותו בפועל. נקודת המפנה תגיע רק ביום שבו ממשלת לבנון תחשוש מההשלכות של עימות עם ישראל יותר משהיא חוששת מעימות עם חיזבאללה. כל עוד מאזן הפחדים הפנימי בלבנון נוטה לטובת הארגון, לממשלה בביירות אין תמריץ אמיתי לרסן אותו או להתעמת איתו. לכן, ישראל צריכה לשנות את המסר שלה כלפי לבנון כמדינה ולהבהיר כי האחריות למתרחש בשטחה מוטלת עליה.
על ביירות להבין שלא ניתן ליהנות מריבונות מלאה ובמקביל להתנער מהאחריות לארגון חמוש הפועל מתוך המדינה ותוקף מדינה שכנה. לפי גישה זו, ישראל חייבת להציב בפני ממשלת לבנון בחירה ברורה: או שאתם פועלים יחד עם ישראל באופן נחוש נגד חיזבאללה, או שאתם עם חיזבאללה ותצפו לשלם מחירים מדיניים, כלכליים ואסטרטגיים. מחירים אלו כוללים פגיעה ישירה בנמלי ים, בשדות תעופה, בגשרים, בתחנות כוח, במאגרי נפט, בבניין הפרלמנט ובכל מוסדות וסמלי השלטון של המדינה הלבנונית שמאפשרת את הטרור.
3+אני שמצדד בגישה הזו סבור כי רק יצירת לחץ משמעותי על מוסדות המדינה ועל מוקדי הכוח הלאומיים תוביל לשינוי אמיתי בחישוביה של ההנהגה הלבנונית. לטענתי, הרתעה ארוכת טווח לא תושג באמצעות עימות מתמשך מול חיזבאללה בלבד, אלא באמצעות יצירת הבנה ברורה כי המדינה אינה יכולה להישאר ניטרלית כאשר שטחה משמש בסיס לתוקפנות. בסופו של דבר, על מדינת לבנון לקבל אחריות מלאה על הנעשה בגבולותיה ולפעול בהתאם, ואם הדבר לא יקרה יש לפעול קינטית לפגיעה אנושה בלבנון עד הנפת דגל לבן – כניעה.
