ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג היום (שני) בעדותו קו הגנה מנומק, שמטרתו להוכיח כי השיחות שניהל עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס היו "שיחות סרק" פוליטיות ולא עסקת חליפין רצינית. התובע, עו"ד יונתן תדמור, הציג בפני נתניהו תמלילים שבהם מוזס מצהיר כי ישנה את קו העיתון באופן מלא כדי שנתניהו ייבחר מחדש, בתמורה לקידום "החוק המרוכך" נגד ישראל היום:"קשקוש ענק".
9+נתניהו, שהשיב לשאלותיו של עו"ד יונתן תדמור, החליט להרחיב את היריעה מעבר לתיק 2000, וחשף כיצד התנהלו שיחותיו עם ראשי כלי התקשורת בישראל לאורך השנים, תוך שהוא משתמש בשמו של מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, כדי לסתור את האשמות התביעה.
הדיון התלהט כאשר עו"ד יונתן תדמור הציג בפני נתניהו תמלול שיחה, שבו מוזס אומר שיש צורך "להזיז את הספינה מהר" ונתניהו מסביר לו אילו מהלכים פוליטיים נדרשים מול חברי הכנסת איתן כבל, זאב אלקין או יריב לוין כדי לקדם את פשרת החוק המרוכך. תדמור טען כי העסקה הייתה קשורה באופן ישיר בשינוי הקו של ידיעות אחרונות, כדי שהעיתון יפסיק לכוון את תותחיו לעבר ראש הממשלה.
9+נתניהו הדף את הטענה ושלף את ההשוואה לעמוס שוקן: "התשובה היא לא. אני חי כאן בכדור הארץ, אתם יכולים לחיות בפלנטה אחרת. נוני מוזס, אם ירצה – והוא לא – לשנות את כל מערך הכותבים, גם אם היה רוצה, זה היה לוקח הרבה זמן… דיברתי עם הרבה אנשים, הוא האמין בי יותר, לא חשבתי לרגע שישנו את צופן ה-DNA, לא הייתי מדבר איתם.
"כשאני מדבר עם עמוס שוקן, הוא ישנה את צופן העיתון? אני חושב שהוא ישנה? אותו דבר עם נמרודי בזמנו, או ערוץ 12 או מה שהיה אז 2? אז אני אומר להם. זה בלשון התרסה. משום שאני באמת קובל על כך, שאין גופים שונים".
9+נתניהו הוסיף בלגלוג כי הציפייה שנוני מוזס ישנה את קו העיתון תוך שבועות ספורים היא אבסורדית: "לצפות שנוני מוזס בשיחת הסרק הזו יבוא כשאני מבקש ממנו לשנות את הספינה, והוא יגיד כן בוודאי, זה ייקח כמה ימים, שבועות והדבר הזה ישתנה, ואני חושב שהוא רציני ומציע לי דבר כזה? אלה הכל שיחות סרק שמטרתן להרוויח כמה ימים כדי לעבור את מיצר אי אמון ולשכנע אותו למכור, כי אז ישתנה הצופן האמיתי".
קודם לכן, הציג התובע תדמור ציטוט מתוך התמלול שבו אמר מוזס לנתניהו כי עליו לדאוג לכך שנתניהו ייבחר שוב לתפקיד ראש הממשלה ולא רק להוריד את רף העוינות בעיתון. תדמור שאל אם נתניהו הופתע מהשיח הזה, ונתניהו השיב מיד: "אני אומר את זה בציניות מוחלטת".
9+כאשר תדמור התעקש ושאל אם תפקידו של מוזס היה לפעול באופן מלא לבחירתו מחדש של נתניהו, השיב ראש הממשלה בחריפות: "אני אומר לכם, כבודכם, מר תדמור, זה קשקוש ענק. לא חושב לרגע אחד שמוזס הולך לשנות את הספינה, מתכוון שאהיה ראש הממשלה, לא חשבתי שהוא מציע ולא חשבתי שהוצע לי… אתה יכול להיות בתקשורת הישראלית, אתה רוצה לשאול שאלות, לא לשמוע תשובות.
"אתה מביא אותי הנה, זמן יקר למדינת ישראל. לרגע אחד לא חשבתי שמוזס מתכוון לעשות אותי ראש הממשלה, לשנות את הצפון של ידיעות אחרונות… הייתי הולך לשמרון ואומר לו אם כן. אני מעוניין להרוויח זמן בשביל הצעת אי אמון, ובאותה עת אני מוריד את החוק".
9+בשלב זה, השופטים משה בר-עם ורבקה פלדמן העירו לתובע כי דבריו של ראש הממשלה חוזרים על עצמם, וכי התשובות נותרות זהות, וביקשו ממנו להתקדם ברוח הערות בית המשפט.
בהמשך הציג עו"ד תדמור את הראיה המרכזית מכתב האישום, שורה 664, שבה אמר מוזס לנתניהו: "אני מסתכל לך בעיניים ואמרתי לו, בהנחה שיש חוק שהסכמנו עליו, אני אעשה את הכי טוב, שתהיה פה כמה זמן שתרצה". תדמור ציין כי מוזס הודה בחקירתו שחזר על האמירה הזו מספר פעמים.
9+נתניהו פירק את תזת השוחד לחלוטין באמצעות מבחן התוצאה: "זה הרשים אותי אפס, לא האמנתי לרגע שנוני מוזס יפעל כדי שאני אהיה ראש הממשלה. בכל ההתנסות איתו במהלך השנים, הוא פעל לכיוון הפוך, כולל מערכת הבחירות הזו. אם זה עושה עליו רושם, כבודכם, אז למה אני לא מעביר את החוק? למה אני מפזר את הכנסת ותוקף אותו? למה הוא תוקף אותי?
"אם יש כאן אמון… הוא מסתכל בעיניים, חברים, אני לא ילד. אני לא מאמין לזה לרגע. לרגע. לא חשבתי, אחרת הייתי הולך לפי ההאשמה המופרכת של התביעה, הייתי צריך לעשות את זה, לגמור את הכל… אני נלחם בחוק בכל דרך. אני משעה אותו, מעכב אותו, הולך לפיזור הכנסת".
9+במהל עדותו, ראש הממשלה אישר באופן רשמי את הציטוטים מתוך תמלילי השיחות לפיהם פנה למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, וביקש ממנו להפעיל את השפעתו על ח"כ אביגדור ליברמן. בשיחה המדוברת כינה נתניהו את ליברמן "איווט", ציין כי "לי אין בעיה עם איווט, לו יש בעיה איתי" והוסיף כי הוא חושב שהוא יכול לשבור את המעגל וביקש ממוזס: "אולי אתה יכול להשפיע. תשפיע עליו", בעוד מוזס השיב לו: "אני מנסה".
התובע, עו"ד יונתן תדמור, הטיח בנתניהו כי עצם הבקשה להשפיע על ליברמן מוכיחה כי נתניהו ידע שמוזס זקוק לו לטובת קידום החוק המרוכך ולכן יסכים לעזור לו, אך נתניהו דחה פרשנות זו. הוא הבהיר על דוכן העדים כי אף שאינו מתכחש לכך שהדברים הללו אכן נאמרו בשיחה, הוא מעולם לא התייחס לדבריו של מוזס כאל הצעה רצינית או מעשית, והגדיר את כלל הדיאלוג ביניהם כשיחת סרק פוליטית שמטרתה היחידה הייתה למשוך זמן.
9+תיק 2000 נחשב לאחד התיקים המורכבים ביותר מבחינה משפטית, שכן הוא אינו עוסק במעטפות כסף או טובות הנאה חומריות, אלא בניסיון להגדיר סיקור עיתונאי או מהלכי השהיה פוליטיים כ"מתת" במסגרת עסקת שוחד או הפרת אמונים. הסברו של נתניהו לגבי "התווך" שבין הקריאות והחשש מאי-אמון קונסטרקטיבי, לצד רצונו להכניס משקיעים גרמנים כדי לקנות את "ידיעות אחרונות", מהווה את קו ההגנה העיקרי שלו.
נתניהו מנסה להוכיח לשופטות כי נוני מוזס היה ונשאר האויב הפוליטי והתקשורתי המרכזי שלו, וכי כל השיחות על "חוק מרוכך" או תקיפת יריבים כמו בנט וכחלון לא היו חלק מעסקה מושחתת, אלא תרגיל השהיה פוליטי מתוחכם שנועד למשוך זמן, להרגיע את מוזס ולמנוע ממנו להפיל את הממשלה ברגע האחרון.
9+מנגד, עבור התביעה, העובדה ששני הגורמים החזקים במדינה דנים באינטרסים כלכליים ישירים ובשמירה על השלטון, תוך שימוש בכלים פרלמנטריים כמו ועדות כנסת מיוחדות, היא ההוכחה לניצול לרעה של כוח שלטוני. הקרב המילולי הבוקר מדגיש כי פסק הדין בתיק זה יכריע לא רק את גורלו של נתניהו, אלא את הגבולות המשפטיים שבין מערכות היחסים המותרות והאסורות שבין פוליטיקאים לאנשי תקשורת בישראל.
