התפרקות הקואליציה מגיעה לשלב מעשי: היום (שני) תעלה הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25 להצבעה גורלית בקריאה ראשונה בוועדת הכנסת ובמליאה. המהלך המזורז, שנועד לקדם את מערכת הבחירות החדשה, מתרחש שבוע בלבד לאחר שחוק הגיוס נבלם סופית בעקבות וטו חרדי, דבר שגרם לקריסת הניסיונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לייצב את שורות הממשלה. עוד בטרם פיזור הכנסת, חוק ועדת החקירה של ח"כ קלנר יעלה גם הוא מחר לקריאה ראשונה, כך על פי כתבנו אברהם חסון.

המהלך מגיע לאחר שלפני שבועיים אישרה מליאת הכנסת ברוב מוחץ של 110 תומכים ללא מתנגדים ונמנעים את הצעת החוק בקריאה טרומית – כולל מתן אישור להצעה של מפלגת כחול לבן כחלק מאיתות של ח"כ אופיר כץ לשותפות החרדיות. אולם, האסטרטגיה של נתניהו להריץ את חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון כדי להקפיא את תהליך הפיזור לאחר הקריאה הטרומית נכשלה לחלוטין בשל עמדתם הנוקשה של גדולי התורה.
ראש הדסק הפוליטי של C14, מתי טוכפלד, פרסם את מאחורי הקלעים של קריסת החוק, שהובילה להחלטה לעלות היום את פיזור הכנסת לקריאה ראשונה: "מקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו מודים כי אפסו הסיכויים לאשר את חוק הגיוס בקדנציה הנוכחית, זאת לאחר הודעת נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה הרב דוב לנדו כי חברי סיעתו לא תומכים בהעברת החוק לפני הבחירות. אתמול ערך נתניהו קרב בלימה בניסיון להציל את החוק ולהביאו להצבעה בכל זאת, אולם אנשי נתניהו נאלצו להודיע ליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט כי החוק למעשה נבלם סופית ולא יאושר בכנסת הנוכחית".

מרגע שחוק הגיוס ירד מהפרק, המערכת הפוליטית כולה נשאבה אל תוך מאבק חריף סביב תאריך הבחירות המיועד. נתניהו פועל מול הגורמים השונים כדי לנסות ולאחר את המועד ככל הניתן, אל עבר סוף חודש אוקטובר – ה-20 או ה-27 באוקטובר, במועד המקורי של הבחירות.
מנגד, בכנסת קיים רוב מוצק הדורש לקיים את הבחירות כבר בתחילת חודש ספטמבר. הסיעות החרדיות, ובראשן מפלגת ש"ס בהנהגת אריה דרעי, הודיעו כי חודש ספטמבר הוא המועד הרצוי מבחינתן ללא קשר לחוק הגיוס, בעיקר בשל הסמיכות המורכבת לימים הנוראים.

טוכפלד הרחיב בדיווחו על השיקולים המגזריים והלוגיסטיים של גוש הימין בנוגע לקביעת התאריך המדויק בספטמבר: "המועד הבא האפשרי, בהתחשב בלוח השנה העברי, הם ה-8 וה-15 בספטמבר. הדבר מעניק לכנסת שבוע או שבועיים נוספים להעביר את החוק לפיזור הכנסת, אולם גורמים בסיעות הימין הביעו חשש שהסמיכות של תאריכים אלה לראש השנה עשוי לפגוע קשות ביכולת השתתפותם בבחירות של מאות אלפי האנשים הנוסעים לאומן, לקברו של רבי נחמן מברסלב. מדובר בקולות שברובם מצביעים למפלגות החרדיות ולמפלגות גוש הימין".
במקביל ללחצים הפוליטיים, כתבנו בכנסת אברהם חסון דיווח על התפתחות משמעותית מצד ועדת הבחירות המרכזית, בראשות השופט סולברג. בוועדה הבהירו כי למרות שבכל מערכות הבחירות הקודמות הוקצו לוועדה 90 ימים מלאים להיערכות על פי חוק, הפעם – בשל זירוז הליכי החקיקה מצד הקואליציה – ניתן יהיה לקיים את הבחירות הקרובות לכנסת גם אם לא יעברו 90 יום ממועד האישור הסופי של החוק בקריאה שנייה ושלישית. במידה שהצעת החוק תעבור היום את המשוכה של הקריאה הראשונה במליאה, היא תוחזר לוועדת הכנסת לצורך הכנתה הסופית לקריאה שנייה ושלישית.
