מנהל מחלקת החקירות לשעבר ברשות ניירות ערך, אלי לוי, הסתבך היום (ראשון) בגרסאותיו על דוכן העדים והוביל לפיצוץ קולני חריף במשפט נתניהו. במהלך חקירתו על ידי עו"ד עמית חדד, נשאל לוי על מידת היכרותו עם כתבתו של עיתונאי "הארץ" גידי וייץ משנת 2015, העוסקת במערכת היחסים בין בנימין נתניהו לשאול אלוביץ', כאשר לוי טען בתחילה בביטחון כי קרא והדפיס את הכתבה עוד לפני פרוץ החקירה הרשמית ביולי 2017 והעביר אותה לפרקליטות לצורך הרחבת התיק. אולם, ככל שהחמירו השאלות, החל לוי לסגת וטען כי אינו זוכר את לוחות הזמנים המדויקים, וכי למעשה הדפיס וקרא אותה רק בסמוך להעברת החומרים הרשמית לפרקליטות.
8+האירוע המרכזי סביבו התפוצץ הדיון החל כאשר עו"ד עמית חדד עימת את אלי לוי עם הכתבה המפורסמת של גידי וייץ ב"הארץ" מאוקטובר 2015. לוי אישר בתחילה כי הוא זה שקרא, הדפיס והעביר את הכתבה לפרקליטות כחלק מהבקשה להרחבת החקירה, וטען כי הדבר נעשה לפני "הפרוץ" של חקירת בזק ב-20 ביולי 2017. אלא שמיד לאחר מכן, כאשר חדד ביקש לדייק בפרטים, החל החוקר הבכיר לשעבר להסס, לחזור בו ולשנות את גרסתו באולם.
עו"ד חדד שאל: "הכרת אותה לפני שרצית הרחבה, הדפסת אתה?". לוי השיב: "בווודאות אז, קראתי אותה לפני והעברתי". לאחר מכן, חדד המשיך להקשות: "מתי הדפסת?". העד לוי אמר בתגובה: "לא הדפסתי, הצגת את זה כעבודה, שאני זוכר שהיא הודפסה לפני פרוץ בזק, אני לא יודע". חדד לא הניח לנושא: "הצגתי את זה שקראת, בנחת לא להילחץ… אישרת לפני הפרוץ בבזק, הכרת את הכתבה נכון?".
8+אלי לוי השיב: "אני אדייק". חדד קטע את דבריו: "משנה את התשובה? זה מוקלט".
בתגובה לך אמר העד: "שנייה. הכתבה הזו הדפסתי אותה היא נקראה במועד פחות או יותר שהדפסתי אותה". עו"ד חדד לא עזה את הנושא: "למצוא ולהדפיס אותה? איך ידעת לעשות את זה?". העד: "זה לא משימה טכנולוגית". בתשובה לכך הטיח חדד: "אתה לא אומר אמת, קודם אמרת לפני הפרוץ, עכשיו רוצה להגיד שקראת אותה אחרי, איך?". כאשר לכך השיב העד: "אין לי זיכרון ברור".
בעוד העד מתפתל על דוכן העדים ומנסה להסביר כי אינו זוכר את התאריך המדויק, הבחין עו"ד חדד כי התובעת, עו"ד יהודית תירוש, ושאר נציגי הפרקליטות מלחששים ביניהם ומדברים בקול באולם. חדד איבד את סבלנותו והתפוצץ לעבר הרכב השופטים על התנהלות התביעה בנוכחות העד: "להם מותר לדבר????? אני שומע, העד שומע, וממשיכים לדבר במקום סליחה! ממשיכים לדבר על הנושא, ובית המשפט שותק!". תירוש אמרה בציניות: "המשכנו לדבר על הנושא, דרמה".
8+חדד סירב להרפות, והמשיך לעמת את החוקר הבכיר עם חוסר ההיגיון הראייתי בגרסתו, כשהוא תוהה כיצד הגיע לכתבה אם הוא מנותק מהעיתון שפירסם אותה: "איך ידעת אם אין לך מנוי בהארץ, איך ידעת שאתה רוצה להעביר תיק לפרקליטות להדפיס כתבה של וייץ?". לוי השיב: "לא זוכר איך ידעתי על הכתבה, עובדתית, הגעתי והעברתי". חדדאמר בתגובה: "אולי העובדה לפני כמה דקות לא הבנת על מה אני מדבר, אמרת שאתה הכרת אותה לפני הפרוץ…"
באותם רגעים קמה עו"ד תירוש ממקומה בצעקות כדי לעצור את קו החקירה, ובאולם התפתח קרב צרחות קולני וממושך, כאשר חדד זועק לעבר השופטים ומחה על כך שהתביעה מתערבת כדי להציל את העד: "מותר לה להגיד שזה לא נכון כשהעד פה?!".
8+השופטת קטעה את הצרחות ההדדיות, פנתה ישירות לחוקר הבכיר המבולבל ודרשה בקצר רוח: "תעשה סדר בדברים שאתה זוכר". לוי ניסה להתגונן וסיכם כי אין לו מועד מדויק, אך הוא יודע בוודאות שהכתבה הודפסה והועברה מכיוון שהייתה רלוונטית לבקשת הרחבת החקירה, שכן היא זו שהובילה בזמנו להסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה מול אלוביץ' בשנת 2015.
הרוחות באולם הוסיפו לסעור כאשר עו"ד עמית חדד הציג בפני אלי לוי את צו החיפוש שהוציא חוקר הרשות ליאור שפיץ נגד שאול אלוביץ', והוכיח כי מופיעות בו עבירות תאגידיות בלבד ללא קשר למשרד התקשורת או לעובדי ציבור.
8+לוי אישר בתחילה את הדברים, אך כאשר החל לסייג את תשובותיו בעקבות הערותיה של התובעת, התפוצץ חדד באולם והטיח בו האשמות קשות: "אתה לא אומר אמת, קודם אמרת לפני הפרוץ, עכשיו רוצה להגיד שקראת אותה אחרי, איך?… אתה אומר דבר שהוא לא אמת, ראית שהיא קמה והתנגדה. בגלל מה שאמרה התובעת, הוא עד עוין!".
השופטת אמרה בתגובה: "הוא לא נחקר כעד עוין, השאלה הבאה". חדד לא ויתר: "הוא שינה את תשובתו, זו האמת!". השופט ברעם אמר: "מה שמעניין אותנו תשובת העד שניתנה קודם. לא משנה תובעת לא תובעת, תמשיך".
8+העד הוצא מהאולם, ועו"ד יהודית תירוש קמה ופירטה באריכות את התזה המלאה של התביעה, כשהיא מאשימה את חדד בהטעיה מכוונת של העד ושל בית המשפט. תירוש חשפה את הקשר הכלכלי החשאי בין פרשה 3 לפרשה 1: "עילת ההתנגדות היא הטעיה… חברי אמר יש קשר בין פרשה 3 לפרשה 1 בעניין דיווח מיידי, זה לא נכון, חברי טועה ומטעה את העד… פרשה אחת עוסקת בעסקת בזק יס.
"אחד מהדברים שם היה קשור בזה שאם תבוטל ההפרדה המבנית בשנת 2016, שנה אחת של תזרים חופשי תחושב פעמיים. הדוח המיידי של סוף 16' שעלה בפרשה 3, שהיה מדצמבר 16', היה דוח מיידי, משרד התקשורת הודיע שתבוטל ההפרדה התאגידית המבנית בהמשך, ועלתה אפשרות, ייתכן שהשנה הזו, מדובר בתנאי עסקת בזק יס, תיחשב פעמיים. היה בהחלט קשר בין הדוח, והיה גם מה שקשור לשווי המס שדבר עליו העד. הדוח המיידי שהעלה חשד לגבי פרשה 3, העיד עליו פילבר ועובדי משרד התקשורת שהוא סוכם מעל ראשם".
8+לאחר שהשופטים סירבו לאפשר לחדד להשיב לתירוש, ועו"ד ז'ק חן העיר בציניות כי נדרשת לו חצי שעה כדי להסביר את גודל העיוות במצג של התביעה, הוחזר העד לאולם. חדד עבר לחקור את לוי על מתודולוגיית החיפוש הדרקונית במכשירים הסלולריים ובמחשבים, ותקף את הפרקטיקה של מעבר "מייל אחרי מייל" ללא מסננים.
לוי התנער לחלוטין מאחריות על הליך החיפוש והודה: "מעולם לא עסקתי בדרך ניהול חיפושי המחשב… חיפושי מחשב לא היה בלב עיסוקי, מעולם לא התערבתי בצורת חיפוש ובדרך הזו. הנושא של תחום חיפושי מחשב אצלי, קרוב ל-0. אם יש ממצא שמביאים אני מתייחס אליו… לא זכור לי דיון אחד ששאלו אותי איך לחפש במחשב, וגם לא מה לחפש".
חדד הוסיף לשאול: "מתי באים אלייך בכל זאת להתייעץ ביחס לחומרי מחשב?". בתגובה לכך אמר לוי כי "מה שזכור לי שהביאו לידי, דוחות של התכתובות מייל של אלוביץ' בזמן אמת, כן. זה האירוע היחיד שאני מכיר".
הדיון הגיע לפיצוץ סופי כאשר חדד ביקש להציג ללוי עדויות של עדים אחרים לגבי השימוש במילות מפתח לפי סעיף 23א, ותירוש קמה בהתנגדות חריפה בטענה כי מדובר בחקירה ראשית ואסור להציג לעד עדויות של אחרים אלא רק לשאול מידיעה אישית. חדד השיב בזעם כי קיימת החלטה מנומקת של בית המשפט המאפשרת זאת, והטיח בתביעה: "כל יום צריכים להמציא את עצמנו מחדש… עד שמזוהה איתה, מסתכל עליה, עבד איתה". השופטת קטעה את חילופי ההאשמות ושלחה את הצדדים להפסקה: "ממילא זו ההפסקה. נצא ל-20 דקות הפסקה, ותנצל אותה בשביל זה".
העימות החזיתי סביב הכתבה של גידי וייץ הוא חלק מהאסטרטגיות החשובות ביותר של עו"ד עמית חדד במשפט: קעקוע מוחלט של אמינותם של ראשי מערכת אכיפת החוק שניהלו את התיק. על ידי תפיסתו של אלי לוי "על חם" כשהוא משנה את גרסתו בתוך דקות ספורות, תחילה טוען שקרא את הכתבה לפני הפרוץ כדי לבסס את החשדות, ולאחר מכן נסוג וטוען שקרא אותה רק בדיעבד, מנסה ההגנה להוכיח כי חוקרי רשות ניירות ערך פעלו מתוך זיכרון מבולבל, חוסר סדר מובנה ומוטיבציית-יתר פוליטית ותקשורתית.
8+עבור הסנגוריה, העובדה שראש מחלקת החקירות לא ידע להסביר כיצד נחשף לכתבה ללא מנוי לעיתון "הארץ", מחזקת את החשד שהפרקליטות המלווה, ובראשה ליאת בן ארי, היא זו ש"הזינה" את החוקרים בכותרות עיתונאיות ודחפה אותם להרחיב את התיק נגד נתניהו באופן מלאכותי.
