בנאומו החד והתקיף ביותר ב-25 במאי 2026, ב'יום הזיכרון לנסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000', הטיל מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, פצצה פוליטית ישירה על הממשל הלבנוני. קאסם אמר בנאומו במפורש: "זכותו של העם לרדת לרחובות, להפיל את הממשלה, ולהתנגד לפרויקט האמריקאי-ישראלי הזה בכל הכוח שיש לו".

המחבל הראשי האשים את הממשלה הלבנונית ב"עיוורון" מול הלחץ האמריקאי, בהיעדר יכולת להבטיח ריבונות ויותר חמור ובשיתוף פעולה עם "הפרויקט שמטרתו לפרק את חיזבאללה". קאסם קרא לממשלה "לסגת מההחלטות לפרק את חיזבאללה מנשקו" או "לעזוב" – ואם לא, העם יעשה את שלו.
הנאום הזה אינו סתם רטוריקה, קאסם מסמן שינוי אסטרטגי: חיזבאללה עובר ממצב הגנה פוליטית להתקפה ישירה. השאלה שמעלה את הנאום היא אחת: האם חיזבאללה מסוגל באמת להפיל את ממשלת לבנון – לא רק בהפגנות, אלא בכוח הצבאי העצום שלו? התשובה היא חד-משמעית: כן, והוא יכול לעשות זאת במהירות וביעילות.

מה חיזבאללה יכול לעשות?
ארגון הטרור שולט ברובעים השיעיים הגדולים: דרום ביירות, הדרום והבקעא – שם מתגוררים מאות אלפי שיעים תומכים נאמנים לעקרונות וערכי חיזבאללה ואיראן, ולא ללבנון. בהפגנות שלהם ובהלוויות שלהם ובכל הפעילות שלהם לא רואים את דגלי לבנון אלא אך ורק את דגלי איראן וחיזבאללה. לכן, לקאסם יש את היכולת להזרים עשרות אלפי מפגינים מזוינים לרחובות ביירות תוך שעות.
הנאום כבר נותן את האות: "זכותו של העם לרדת לרחובות". ההפגנות יהפכו במהרה ללחץ בלתי נסבל: חסימת כבישים מרכזיים, שריפת צמיגים, השבתת מוסדות, מצור על ארמון הנשיאות והפרלמנט ועוד. זה לא ספקולציה – זה תרחיש שחוזר על עצמו.

שנית, חיזבאללה יכול לבצע את מה שעשה כבר בשנת 2008 – במה שתואר אז על ידי התקשורת הלבנונית כ"יום האפל" או "ההשתלטות המהירה של חיזבאללה". באותה השנה, לאחר שממשלת לבנון קיבלה החלטות נגד רשת התקשורת של חיזבאללה, ארגון הטרור ובעלי בריתו (אמל, הסורים הלאומיים) יצאו לפעולה צבאית ממוקדת ותוך ימים ספורים הם השתלטו על מערב ביירות.
המחבלים סגרו תחנות טלוויזיה, כבשו משרדים של מתנגדיהם הפוליטיים והביאו את הממשלה לברכיים. התוצאה: הסכם לבנוני בדוחא, ויתורים פוליטיים, והכרה בעוצמת חיזבאללה. כשחיזבאללה מחליט להשתמש בכוחו הצבאי, הצבא הלבנוני והממשלה אינם מסוגלים לעמוד מולו. הארגון שולט בשטח, בתשתיות ובכוח האדם – ועושה זאת במהירות שמאלצת את כולם להתכופף.

שלישית, חיזבאללה מחזיק בכוח לוחמים של אלפים לוחמים פעילים ומילואים, אלפי טילים מדויקים, מל"טים, נ"טים ויכולת שליטה בשטח. הצבא הלבנוני, לעומת זאת, חלש, מפוצל וממומן חלקית מבחוץ – ויודע היטב שאין לו סיכוי מול ארגון הטרור במישור הצבאי. בעקבות זאת, חיזבאללה יכול לשתק את ביירות והמוסדות המרכזיים תוך שעות על ידי כיבוש נקודות אסטרטגיות, לחסום את נמל התעופה והנמל ולהשתלט על כבישים – כל זאת מבלי לערב את עשרות אלפי האזרחים התומכים בו.
הממשלה הלבנונית נמצא כעת פעם נוספת על מסלול התנגשות מול חיזבאללה. היא חלשה, חסרת לגיטימיות בעיני חלק גדול מהשיעים, ותלויה בלחץ אמריקאי שרק מחליש אותה. חיזבאללה, לעומת זאת, הוא הכוח האמיתי בשטח: צבא, מפלגה, רשת חברתית וכלכלית. הקישור שאיראן עושה בין המלחמה במפרץ ללבנון רק מעלה את ערכו בקרב התושבים.

חיזבאללה לא צריך "לכבוש" את כל לבנון, הוא צריך רק להפגין את כוחו הצבאי, להזרים את ההמונים לרחובות, לחסום את המוסדות – והממשלה תיפול כמו דומינו. נעים קאסם לא דיבר סתם, הוא פתח את הדלת לאפשרות ממשית. לבנון של 2026 עומדת בפני רגע היסטורי: מלחמת אזרחים שתיצור כאוס טוטלי או כניעה לחיזבאללה. ומה ירוויח ארגון הטרור? ביטול המו"מ הישיר בין ישראל ללבנון, הפסקת המעורבות האמריקנית בלבנון והכי חשוב מבחינתו – להוריד מסדר היום את נושא פירוקו מהנשק.
