צה"ל התיר היום (ראשון) לפרסום כי במסגרת הרחבת המערכה הקרקעית והעמקת הפגיעה בציר האיראני, מנהלים כוחות צה"ל בימים האחרונים מבצע התקפי רחב היקף מעבר לנהר הליטאני, כאשר ההישג המשמעותי ביותר הוא כיבוש הבופור.

הפעילות ההתקפת להרחבת קו ההגנה הקדמי החלה לפני מספר ימים, והיא מתמקדת בהשגת שליטה מלאה על רכס הבופור ומרחב נחל הסלוקי. באזורים אלו הקים ארגון הטרור חיזבאללה, תחת הכוונה ומימון איראניים, תשתיות מבוצרות מהן ניהלו המחבלים את הלחימה והוציאו לפועל מתווי טרור רבים.
טרם כניסתם הרגלית של הכוחות ובמהלך עבודות ההכנה בשטח, הפעיל פיקוד הצפון מעטפת אש רחבה וקטלנית: "חיל האוויר תקף באופן מסיבי תשתיות חיזבאללה במרחב, כחלק ממעטפת אש רחבה שכללה גם ירי ארטילרי וטנקים. בנוסף, הכוחות השלימו שורת תקיפות משמעותיות במרחב לעבר שטחים שולטים, סרקו וניטרלו תשתיות צבאיות במרחב הליטאני וביצעו עבודות הנדסיות הכרחיות כדי לייצר את התנאים לפעילות ההתקפית".

הלחימה מתרחבת ברגעים אלו ממש לאזורים נוספים, כאשר צה"ל פועל באופן ממוקד גם בסמוך לעיר נבטיה. בעיר זו פועל מרכז כובד שלטוני וצבאי משמעותי של חיזבאללה, ובצבא מבהירים כי הכוחות ערוכים ומוכנים להעמיק ולהרחיב את ההתקפה בצורה משמעותית ככל שיידרש. המבצע הנוכחי מצטרף לעשרות פעילויות מיוחדות אחרות שבוצעו בשבועות האחרונים, כחלק מהמאמץ המתמשך לשחיקת יכולותיו של ארגון הטרור בדרום לבנון והגנה על גבולות המדינה.
חציית נהר הליטאני על ידי כוחות היבשה של צה"ל וכניסתם לרכס הבופור ולסביבת נבטיה מהוות עליית מדרגה אסטרטגית והיסטורית בלחימה מול חיזבאללה. נהר הליטאני נחשב במשך שנים רבות, הן בעיני הקהילה הבינלאומית והן בהחלטת או"ם 1701, כקו הגבול האסטרטגי שמעבר לו אסור לחיזבאללה לקיים נוכחות צבאית.

רכס הבופור ומבצר הבופור ההיסטורי השוכן בראשו מחזיקים בחשיבות טקטית עצומה. מדובר בנקודה גאוגרפית שולטת וגבוהה, המשקיפה ישירות על כל מרחב עמק עיון, אצבע הגליל והמושבה מטולה. שליטה של חיזבאללה ברכס זה אפשרה לו לאסוף מודיעין מדויק, לכוון טילי נ"ט בכינון ישיר ולבצע מאות שיגורי רקטות לעבר יישובי הצפון.
טיהור הרכס והשמדת התשתיות שנבנו שם בהכוונה איראנית שוללים מחיזבאללה את נכס התצפית והאש המרכזי שלו בדרום המדינה. יתרה מכך, הפעילות הנדרשת סביב נבטיה – עיר המשמשת כעורף הלוגיסטי והפיקודי של חיזבאללה בדרום – מייצרת לחץ אדיר על הארגון. המהלך ההנדסי והצבאי המשולב הזה לא רק מרחיק פיזית את קו הירי מהגבול הישראלי, אלא יוצר פריסה הגנתית והתקפית חדשה המעניקה לצה"ל יתרון מוחלט בשטח, ומבהירה לציר השיעי כי חסינותו מעבר לליטאני פקעה לחלוטין.

מבצר הבופור, הניצב על צוק תלול בגובה של כ-700 מטרים מעל פני הים ומעל נהר הליטאני, מחזיק במקום דרמטי, כואב וסמלי במיוחד בהיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל. בשל מיקומו האסטרטגי, השולט באופן מוחלט על מרחב אצבע הגליל ויישובי עמק עיון, הפך המבצר הצלבני העתיק ליעד מבוצר עבור ארגוני הטרור הפלשתיניים בשנות ה-70, ומשם הם ניהלו תצפיות והמטירו אש קטלנית לעבר שטח ישראל.
נקודת המפנה המרכזית נרשמה ב-6 ביוני 1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. כיבוש הבופור הוטל על סיירת גולני, באחד הקרבות המפורסמים והקשים ביותר בתולדות צה"ל. הלוחמים העפילו אל ההר ונלחמו מטווח אפס, בתעלות ובביצורי האבן של המבצר, מול מחבלי אש"ף שהתבצרו במקום. הקרב הסתיים בכיבוש ההר אך גבה מחיר כבד של שישה הרוגים, בהם מפקד הסיירת, רס"ן גוני הרניק ז"ל. הדיווח המוטעה שהגיע למחרת לראש הממשלה מנחם בגין ולשר הביטחון אריאל שרון, לפיו המבצר נכבש "ללא נפגעים", הפך לאחד מסמלי השבר והמחאה הציבורית נגד המלחמה.

במשך 18 השנים הבאות, במהלך שהות צה"ל ברצועת הביטחון, הפך מוצב הבופור לחוד החנית של הנוכחות הישראלית בדרום לבנון ולסמל השחיקה של המערכה. הלוחמים שאיישו את המוצב, שהורחב ובוצר בבטון, התמודדו מדי יום עם מטענים, פצמ"רים ומארבים של ארגון חיזבאללה, שראה בבופור יעד עליון לתקיפה.
בשנת 2000, עם קבלת ההחלטה על נסיגת צה"ל מלבנון, הגיע פרק זה לסיומו הפיזי אך לא התודעתי. בליל ה-24 במאי 2000, כחלק מהנסיגה המהירה של כוחותינו, פוצצו לוחמי הנדסה קרבית את מוצב הבופור המודרני כדי למנוע את נפילתו ויצירת תמונת ניצחון של חיזבאללה.
