ארגנטינה שלפני דצמבר 2022 ואחרי אותו חודש היא אינה אותה ארגנטינה. אמנם כעת קצת קשה לזכור זאת, אבל לא מזמן היו שנים בהם ארגנטינה הייתה סמל ללוזריות. הנבחרת בה שיחק מי שנחשב לשחקן הטוב בעולם, כשלצידו נמצאים שחקנים ברמה הגבוהה ביותר – פשוט לא הצליחה לזכות בשום תואר בינלאומי. כל זאת כשגדול שחקני האומה (לפחות בימים ההם) דייגו ארמנדו מרדונה עדיין נמצא שם, מסתכל מהיציע על דור ההמשך וגם מרבה לתת את דעתו הכנה.

כשמסי בשיא כושרו, ארגנטינה הפסידה שלושה גמרים ברציפות בשנים 2014, 2015 ו-2016. הראשון והכואב ביותר היה במונדיאל בברזיל מול גרמניה, עם אותה החמצה נוראית של היגוואין. השני היה בגמר הקופה אמריקה מול צ'ילה והשלישי היה פשוט שחזור של אותו גמר מול צ'ילה שנה אחת מאוחר יותר. ההבדל היחיד היה שבאותה השנה, כשהיריב הנצחי כריסטיאנו רונאלדו זוכה במקביל עם פורטוגל ביורו – התוצאה הסופית של מסי והנבחרת הייתה הרסנית יותר.
"זהו זה, ניסיתי כל כך קשה, זה לא יאומן אבל זה פשוט לא קורה. בשבילי זה נגמר בנבחרת הלאומית", אמר הפרעוש לאחר אותו גמר לפני עשור ופרש מהנבחרת. "הפסדתי בארבעה גמרים, שלושה מהם ברצף. זה רצף רע שעובר עליי, אבל זהו זה, זו ההחלטה שלי". אחרי אותו רגע של מסי, גם מרדונה, שאמר לפני אותו משחק "אם הם לא מנצחים, שלא יחזרו", התחרט על האמירה ויצא להגן על הכוכב הלאומי.
מסי אמנם חזר לנבחרת אחרי פחות מחודשיים, ולמרות שהמשיך לטעום את טעם הכישלון אחרי מונדיאל 2018 וקופה אמריקה 2019, הוא לא ויתר כפי שעשה בעבר וכמו שכולנו יודעים – זה גם השתלם לו. עם שלושה תארים בשלוש שנים (קופה אמריקה 2021 ו-2024 ביחד עם המונדיאל ב-2022) ארגנטינה מחקה את תדמית הלוזרית, אך האם יש לה את מה שצריך כדי להמשיך במומנטום גם השנה?
דור חדש ישן
השינוי המשמעותי של ארגנטינה במונדיאל הקודם לפני 3.5 שנים היה מתן המפתחות לדור הצעיר. אותם שחקנים שהגיעו כמחליפים (חוליאן אלברז, אנסו פרננדס ואלכסיס מקאליסטר) קיבלו את המושכות אחרי פתיחה לא מרשימה (עם הפסד היסטורי לסעודיה) והביאו את הנבחרת עד התואר הגדול ביותר. אך לפחות על פי העונה האחרונה, לא בטוח שאותם שחקנים יצליחו להוביל גם הפעם.

רק לפני שנה מקאליסטר היה על גג העולם. הקשר המוכשר שהגיע לליברפול בקיץ 2023 רשם זכייה מרשימה באליפות אנגליה כשהוא אחד העוגנים החשובים של קבוצתו בדרך לתואר. גם פרננדז השיג תואר קבוצתי מרשים כשזכה עם צ'לסי באליפות העולם למועדונים. בשני המקרים – המצב של השחקנים כעת שונה בתכליתו ממה שהיה לפני 12 חודשים.
מקאליסטר רשם עונה חלשה עם ליברפול, ולמרות שהצליחו להגיע בסופו של דבר לליגת האלופות – הוא וקבוצתו פשוט לא הזכירו כלל את היכולת שאפיינה אותם בעונה שעברה. מקאליסטר נראה אבוד באמצע המגרש כשהתיקולים לא מצליחים לו והיריבים עוברים אותו בקלות רבה מדי. אנסו וצ'לסי חוו עונה גרועה אף יותר כשסיימו במקום העשירי. אמנם אנסו היה מהשחקנים הטובים של הבלוז העונה, אך עדיין לא מדובר ביכולת של שחקן ששילמו עליו 121 מיליון יורו.

גם שני הוותיקים יותר בקישור, לאונרדו פארדס ורודריגו דה פול, רחוקים מהיכולת שאפיינה אותם – לפחות אם שופטים על פי העונה האחרונה. כמובן שעדיין מדובר בקישור חזק מרוב הנבחרות בטורניר, אך אין ספק שיש כאן סימן שאלה כלפי אחד מהסממנים הכי חשובים של ה"אביסלסטה".
הכוכבים הצעירים
כמו במונדיאל הקודם, גם הפעם יש לארגנטינה שחקנים חדשים שכדאי לשים עליהם עין. אחד מהם הוא בנו של הקשר האגדי של הנבחרת בעבר ומאמן אתלטיקו מדריד בהווה, וקוראים לו ג'וליאנו סימאונה. הבן הצעיר של דייגו, שמשחק תחת אביו, הראה העונה שהוא נשק שיכול לסכן כל הגנה. ג'וליאנו אמנם עדיין צריך להשתפר במספרים שלו (7 שערים ו-8 בישולים העונה בלבד), אך המחויבות שלו והכושר הנפלא מאפשרים לו לשרוף שטחים על האגף ולעזור לקבוצתו גם בהגנה וגם בהתקפה.

ובכל זאת, הכוכב הצעיר הבכיר של הנבחרת הוא קשרה של קומו האיטלקית ניקו פאס. השחקן הצעיר ששיחק בקבוצות הנוער של ריאל מדריד הפך העונה לנשק המסוכן ביותר של מאמנו ססק פאברגס. קומו רשמה עונה אדירה בה הצליחה להשיג מקום בליגת האלופות על חשבונה של מילאן – והיא חייבת הרבה לקשר הצעיר שלה. פאס הבקיע העונה 13 שערים ובישל 8 ב-40 הופעות והראה שיש לו מקום ב-11 של ארגנטינה. כעת, נותר רק לבדוק האם המאמן סקאלוני אכן ייתן לו את ההזדמנות.
עוד שחקן מעניין בסגל הוא ולנטין בארקו. המגן/קשר הצעיר ששייך לברייטון ושיחק בשנה וחצי האחרונות בשטרסבורג מהליגה הצרפתית, אמור לחתום בקרוב על פי התקשורת האנגלית בצ'לסי. בארקו תפס מקום של קבע בהרכב קבוצתו בגיל 21 וגמל עם שלושה שערים ו-11 בישולים העונה. מעבר לכך, לארגנטינאי היה תפקיד חשוב בהגעה של שטרסבורג הקטנה לחצי גמר "הקונפרנס ליג". למרות זאת, נראה שהבחור הצעיר יבלה את רוב הטורניר על הספסל.

הגנה לא מרשימה
החולייה האחורית של ארגנטינה כבר במונדיאל הקודם נחשבה לחלשה ביותר מבין כולן. הבלם אוטמנדי לא נהיה צעיר יותר ולצידו רומרו שהגיע שנה שנייה למאבקי הירידה בפרמיירליג עם טוטנהאם. ניקולאס טליאפיקו מעולם לא היה מגן שמאלי ברמות הכי גבוהות, וגם הוא כבר בגיל מתקדם, והמגן הימני נהואל מולינה, שאמנם יודע להבקיע שערים מרהיבים – נמצא בעיקר על הספסל בקבוצתו אתלטיקו מדריד. גם ליסנדרו מרטינס, שהיה פצוע בחלקים רבים מהעונה, לא מגיע בכושר אופטימלי.
הדמות בין הקורות
אמיליאנו "דיבו" מרטינס כבר הוכיח לעולם הכדורגל שהוא אינו עוד שוער רגיל. עם ביטחון עצמי גבוה במיוחד, מרטינס הוא דמות שאהובה על ידי האוהדים שלו – ושנואה על ידי כל השאר. אך אם שמים בצד את הדמות הצבעונית, יש שאלה שחייבים לשאול: האם מדובר בשוער מספיק טוב כדי לשמור על תואר אלופת העולם? כלל לא בטוח.

מרטינס אמנם משחק באסטון וילה, זוכת הליגה האירופית, אך הציג העונה יכולת לא מרשימה במיוחד. גם תג המחיר של השוער משקף את המצב, כשבמהלך השנתיים האחרונות השווי שלו ירד בכמעט 50%. כרגע לארגנטינה אין מחליף ראוי בסגל או אפילו יורש עתידי באופק, לכן ה"אביסלסטה" יצטרכו לקוות לעוד טורניר גדול (ואולי לעוד קעקוע) של השוער הראשי שלהם.
המהפך בהתקפה
לעומת המונדיאל הקודם, לאוטרו מרטינס חזר להיות אחד השחקנים החשובים של הנבחרת. עם 17 שערים ו-6 בישולים ב-30 משחקים, לאוטרו היה הגיבור של אינטר העונה בדרך לאליפות שלישית תוך 5 שנים – ויש האומרים שהחלוץ הפך לאחד השחקנים הגדולים ששיחקו במועדון מהעיר מילאנו. כשהוא בכושר נהדר ועם ניסיון רב, לאוטרו הופך לנכס חשוב עבור ארגנטינה בטורניר הקרוב.

ומהצד השני, העונה של החלוץ חוליאן אלברס מתחלקת לשניים. מצד אחד, הארגנטינאי המוכשר התפוצץ בליגת האלופות ולקח את קבוצתו עד לחצי הגמר עם 10 שערים ב-15 משחקים. מצד שני, ב-29 הופעות ליגה החלוץ הבקיע רק 8 שערים כשקבוצתו אתלטיקו מסיימת במקום הרביעי – 25 נקודות מתחת לברצלונה האלופה. על הכישרון של חוליאן אין ויכוח, השאלה הגדולה היא איזו גרסה שלו נקבל בטורניר הקיצי.
הקפטן האחד והיחיד
ואיך אפשר לא לדבר על השחקן הכי חשוב של ארגנטינה בעידן הנוכחי – ליונל מסי. כשהוא עומד לחגוג יום הולדת 39 במהלך הטורניר, הפרעוש רוצה להיות אלוף עולם עוד 4 שנים. הקריירה של מסי השתנתה מאז המונדיאל הקודם, הארגנטינאי עזב את פ.ס.ז' לפרויקט הנוצץ של דייוויד בקהאם במיאמי ופשוט החל לשבור שיא אחר שיא בליגת ה-MLS.

אז נכון הוא כבר לא בכדורגל האירופי, והליגה בארה"ב אכן לא באותה הרמה, אבל כאשר מסתכלים על הביצועים של מסי מהעונות האחרונות במיאמי, מבינים שהם נשארו אותו הדבר – רק היריבות השתנו. בבעיטה חופשית, במהלך גאוני או בכדור אמן לאחד מחבריו: גם כשהוא מתקרב לגיל 40, אף שחקן בעולם לא מתקרב ליכולת שיש לו ברגליים.
התחזית
לארגנטינה יש כישרון בזה אין ספק, גם אם לא כולם מגיעים בשיא כושרם, אך המשימה החשובה באמת של הנבחרת היא להוציא ממסי את המיטב. בעזרת הניסיון של הוותיקים והכישרון של הצעירים, סקאלוני יצטרך להבין איך הוא מצליח לשמור על השחקן הכי חשוב שלו ולתת לו את התנאים שבהם הוא יוכל לפרוח.
הבית השל ה"אביסלסטה" לא פשוט. חוץ מירדן החלשה, אלג'יריה ואוסטריה הן נבחרות שיכולות לעשות בעיות. לכן, כמו במונדיאל הקודם, גם כאן לזהות הארגנטינאית הקשוחה והלא מוותרת יהיה תפקיד חשוב בהגעה של הנבחרת לשלבים המאוחרים ואולי אף לזכייה שנייה ברצף. או כמו שכתבו בהמנון הלאומי: "נחיה עטורי תהילה או שנמות בכבוד!".




































