אבי אוחיון, אחד מכותבי השירים המשפיעים ביותר במוזיקה הישראלית בעשור האחרון, עם למעלה מ-650 שירים, עשרות להיטים וארבעה פרסי אקו"ם, התארח בריאיון מרתק בתוכנית שיחה של עודד הרוש. אוחיון, שעד תקופת הקורונה עבד כמנהל מכירות, מספר כי במשך שנים התבייש להגדיר את עצמו כ"כותב שירים", כיוון שהתקשה לראות במוזיקה מקצוע אמיתי.
במהלך הריאיון, אוחיון התייחס לבחירתו להישאר מאחורי הקלעים ולא להפוך לכוכב בפרונט. לדבריו, הוא נהנה לכתוב את הלהיטים הגדולים מבלי להפוך לדמות ציבורית מוכרת, ודחה הצעות לתוכניות ריאליטי וחשיפה תקשורתית. הוא תיאר את תהליך כתיבת השירים כאינטואיטיבי, כשהוא "צייד של מנגינות ומשפטים" המקליט רעיונות בכל עת.
אוחיון, שגדל בבית דתי ולמד בבית ספר חרדי, דיבר רבות על הקשר העמוק שלו ליהדות ולמסורת, הבא לידי ביטוי גם בשיריו עם מוטיבים של תפילה ושבת. הוא הדגיש כי יש משהו נצחי בלחן שנכנס לבתי כנסת ולחיי אנשים, מעבר ללהיט חולף ברדיו. אחד משיאי הריאיון היה הדיון על השיר "עם ישראל חי", שנכתב ימים ספורים לאחר 7 באוקטובר.
אוחיון סיפר כי עומר אדם התקשר אליו וביקש "להרים את העם", והוא בחר במכוון לכתוב שיר של כוח ותקווה, ולא שיר עצוב, כדי להעניק אנרגיה ואמונה לחיילים ולאזרחים ברגע הקשה ביותר. הוא שיתף גם בתקופה המורטת עצבים בה בנו שירת כלוחם בעזה, חודשים של פחד, תפילות וחוסר וודאות, וציין כי סירב לכתוב שירי הנצחה באותה עת, מתוך רצון להיאחז בתקווה.
בנוסף, אוחיון סיפר על פרויקטים כמו "שבט אחים" ו"אילנות 41", שנולדו מתוך רצון ליצור מוזיקה עם חיבור עמוק לזהות, לתנ"ך ולרוח הישראלית. לדבריו, חלה בשנים האחרונות תמורה בקרב אמנים בישראל, עם יותר יוצרים המחפשים חיבור לאמונה, למסורת ולשורשים. הוא מתאר את כתיבת השירים לא רק כמקצוע, אלא כדרך חיים והתמכרות לרגע שבו "יש מאין" הופך לשיר שכולם ישירו.
