תצלומי לוויין מהשבועות האחרונים מתעדים פעילות צבאית חריגה ותרגילים רחבי היקף במתחמי הגרעין הסודיים של סין. התיעוד חושף תנועות של רכבי שיגור משוריינים, הקמת אתרי שיגור מוסווים במדבר ופריסת סוללות טילים להגנה אווירית. חשיפת רשת הביצורים המדברית מגיעה ימים ספורים בלבד לאחר שהנשיא שי ג'ינפינג שיגר אזהרה פומבית וישירה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיה טיפול שגוי במחלוקות הדו-צדדיות בנושא טאיוואן עלול להוביל את שתי המעצמות ל"מקום מסוכן במיוחד", כך דווח היום (שישי) ב"רויטרס".
Reuters: China is building launch pads near its nuclear missile silos@GregTorode @lauriechenwords https://t.co/snCCmYSQva
— Jonathan Cheng (@JChengWSJ) May 29, 2026
הקומפלקס המדברי החדש ממוקם במחוז שינג'יאנג שבצפון-מערב סין, ומורכב משני מתחמי ענק אוקטגונליים (מתחם צפוני ומתחם דרומי) שנבנו בחשאי במהלך שש השנים האחרונות במרחק של בין 140 ל-230 קילומטרים משדות הטילים בהאמי. ניתוח של השכבות במבנה האוקטגון הצפוני מציג תכנון הנדסי קפדני: במרכז המבנה ניצב בניין ליבה פיקודי, המוקף בטבעת מבני מגורים לאנשי צבא, שכבה שלישית המשמשת לאחסון רכבי שיגור כבדים, וטבעת חיצונית המוגנת באמצעות בונקרים מבוצרים ומתקני אחסון נשק תת-קרקעיים.
המומחים הגרעיניים מצביעים על כך שהקשר בין מתחמי האוקטגון למשטחי הבטון הפזורים במדבר מבוצע באמצעות תעלות קו שבהן עוברים ככל הנראה כבלי סיבים אופטיים חסיני ציתות.
3+אלכסנדר נייל, עמית מחקר במכון החשיבה הפסיפי בהוואי, הדגיש את חומרת הממצאים: "אנחנו יכולים לראות שהתשתית הזו נבנית בקנה מידה אדיר, המכסה אלפי קילומטרים רבועים של מדבר מעבר לשדות הממגורות. בהתאם ליכולות המדויקות שיופעלו שם, אנחנו מסתכלים על שדרוג משמעותי מאוד וגיוון דרמטי של כוח ההרתעה הסטרטגי של סין".
בנוסף לשני האוקטגונים המבצעיים, צילומי הלוויין חשפו אוקטגון שלישי, הממוקם דרומית לאתר ניסויי הגרעין בלופ נור. אולם בניגוד לשניים הראשונים, מתחם זה פחות מפותח ומשמש כשטח מטווחים וניסויים; הצילומים מציגים שם קרקע מצולקת ממכתשים, מבנים הרוסים ודגמי דמה של מטוסי קרב מערביים המשמשים כמטרות לאימוני תקיפה.
3+הפנטגון סירב להגיב רשמית לממצאים המודיעיניים, ומשרד ההגנה הסיני התעלם משאלות בנושא, אך דוחות המודרניזציה האחרונים של ארה"ב מעריכים כי קצב ייצור ראשי הקרב של סין נמצא במסלול קבוע להגעה ל-1,000 ראשי נפץ גרעיניים מבצעיים עד שנת 2030.
טונג ז'או, עמית בכיר במרכז קרנגי למדיניות גרעינית, הסביר את התמונה הכוללת: "במבט כולל, קיימת אפשרות ממשית שהמבנים האוקטגונליים והמגדלים המשונים קשורים למערך ה-C3 – פיקוד, שליטה ותקשורת – כמו גם לפעילויות תחזוקה ואחסון הקשורות למבצעים הגרעיניים של סין באתר ממגורות ה-ICBM בהאמי".
הדוקטרינה הגרעינית ההיסטורית של סין התבססה מאז ומתמיד על עקרון ה"אי-שימוש ראשון", כלומר הבטחה כי כוחותיה לא יפתחו לעולם במתקפה גרעינית יזומה, אלא יחזיקו בכוח מינימלי המסוגל להגיב בעוצמה קטלנית רק במידה והמדינה תותקף ראשונה. כדי לממש מדיניות זו, סין זקוקה ליכולת "מכה שנייה" אבסולוטית. בעוד שמעצמות כמו ארה"ב ורוסיה מסתמכות על כמות אדירה של ממגורות טילים קבועות המפוזרות באזורים מבודדים וממוגנות בבטון מזוין, סין בחרה בנתיב שונה ויוצא דופן: הקמת רשת הגנה והטעיה אקטיבית ודינמית בלב המדבר.
3+המשמעות האסטרטגית של רשת משטחי השיגור הניידים והבונקרים סביב ממגורות האמי היא יצירת קושי מודיעיני ומבצעי אדיר עבור צבא ארה"ב. באמצעות משטחים אלו, סין יכולה לנייד ללא הרף טילי משגרים בין-יבשתיים ניידים, כמו טילי ה-DF-5C שהוצגו במצעד הצבאי האחרון בבייג'ינג, ולפרוס מערכות לוחמה אלקטרונית שישבשו לוויינים מערביים.
בנוסף, סין שדרגה משמעותית את מערכת ההתרעה המוקדמת שלה באמצעות לווייני "הואויאן-1", המסוגלים לזהות שיגור טיל בין-יבשתי עוין בתוך 90 שניות בלבד ולהתריע למרכזי הפיקוד בתוך פחות מארבע דקות – זמן המספק לבייג'ינג את החלון הנחוץ לשיגור טיליה לפני שהממגורות שלה נפגעות. האסטרטגיה הזו מוכיחה כי סין אינה מסתפקת עוד במגננה פסיבית, אלא מקימה מערך טכנולוגי וצבאי תוקפני שמטרתו לנטרל את העליונות הגרעינית האמריקנית ולבסס את מעמדה כמעצמת על שווה במאזן האימה הגלובלי.
