רוסיה ממשיכה לאתגר את המערב וממסדת את קשריה עם אחד מארגוני הטרור הקיצוניים בעולם, כאשר היא חתמה ביום רביעי האחרון על ברית צבאית רשמית עם שלטון הטאליבן באפגניסטן. המהלך הדרמטי, שפרטיו המלאים נשמרים תחת איפול, מסמן את השלמת המהפך המדיני של הקרמלין – שהחל בשנת 2021 כאשר הנשיא ולדימיר פוטין רמז על הסרת סיווג הטאליבן כארגון טרור, והגיע לשיאו בשנה שעברה כאשר הגדיר אותם כ"בני ברית במלחמה בטרור" והעניק להם הכרה דיפלומטית מלאה וראשונה מסוגה בעולם, כך דווח היום (שישי) ב"פוקס ניוז".

הפגישה ההיסטורית בין סרגיי שויגו למפקד האפגני מוחמד יעקוב מייצגת אינטרס אסטרטגי עמוק של שני הצדדים. משרד ההגנה של הטאליבן מיהר לחגוג את המאורע ופרסם ברשת החברתית X רשמים מנסיעתו של יעקוב לוועידת הביטחון ברוסיה. במהלך המפגש הדגיש שר ההגנה של הטאליבן את עומק היחסים המסתמנים: "לאפגניסטן ולרוסיה יש יחסים ארוכים והיסטוריים. בכיוון הזה, אנחנו רוצים להתקדם עוד יותר. הרחבנו את היחסים הבילטרליים בין המדינות".
ההתקרבות הדרמטית של רוסיה לטאליבן החלה כבר ברגע שבו נכנסו לוחמי הארגון לעיר הבירה קאבול באוגוסט 2021 והדיחו את הנשיא אשרף גאני. ניקיטה סמאגין, מומחה למדיניות חוץ ואסלאם מהקרן הבינלאומית לשלום "קרנגי", מסביר כי רוסיה זכתה ל"יחס מועדף" מהרגע הראשון: השגרירות הרוסית בקאבול קיבלה אבטחה מיידית, והשגריר הרוסי, דמיטרי ז'ירנוב, היה הדיפלומט הזר הראשון שנפגש עם השליטים החדשים.
לדברי סמאגין, ההכרה הרשמית של פוטין בטאליבן היא מהלך סמלי ופוליטי רב-עוצמה, שאינו נובע משיקולים כלכליים או מסחריים גרידא: "מוסקבה צריכה לנקוט בצעדים שיחזירו לה את התדמית של מעצמה משפיעה שמחזיקה ביוזמה, וההכרה במשטר הטאליבן משרתת בדיוק את המטרה הזו. המעמד של המדינה הראשונה שממסדת יחסים דיפלומטיים רשמיים מבטיח לרוסיה תפקיד מוביל בדיונים על ביטחון אזורי, ומהווה ניסיון להוכיח שהיא כוח גלובלי מוביל שלא מפחד לשבור נורמות קיימות ולקבוע תקדימים למדינות אחרות".

בתוך כך, שויגו ניצל את הבמה הבינלאומית כדי לתקוף את ארה"ב ובנות בריתה, וקרא למדינות המערב לשחרר לאלתר את הנכסים הכספיים של אפגניסטן המוקפאים תחת משטר הסנקציות. "אנחנו משוכנעים שמדינות המערב צריכות להפשיר את הנכסים האפגניים החסומים, להכיר באופן מלא באחריותן לנוכחות של 20 שנה באפגניסטן, ולשאת בנטל של שיקום המדינה לאחר הסכסוך", הצהיר שויגו.
החתימה על הסכם שיתוף הפעולה הצבאי בין מוסקבה לקאבול לצד הלבנת מעמדו של הטאליבן מייצגות תפנית גיאו-פוליטית מדאיגה עבור ארה"ב והמערב. המשמעות המבצעית המיידית היא הענקת מטרייה מדינית וביטחונית רוסית למשטר איסלאמיסטי קיצוני, צעד שמחליש את היכולת של הקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על הטאליבן בנושאי זכויות אדם, דיכוי נשים ותמיכה בטרור.

עבור ולדימיר פוטין, הברית הזו היא כלי חיוני להגנת גבולותיה הדרומיים של רוסיה. מוסקבה מתמודדת עם איומי אבטחה חמורים מצד ארגונים ג'יהאדיסטיים יריבים לטאליבן, כמו שלוחת דאעש באפגניסטן, הפועלים ברחבי מרכז אסיה, והיא רואה בטאליבן את ה"שוטר המקומי" שיכול לבלום את זליגת הטרור לעבר המדינות השכנות שנמצאות תחת השפעה רוסית. החבירה של מוסקבה לבנו של מולא עומר מוכיחה כי במסגרת המאבק הגלובלי מול המערב, הקרמלין מוכן להכשיר גם את מי שבעבר נחשבו לאויביה המרים ביותר של האנושות.
