האם האובססיה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מפני דעיכה גופנית תוליד פריצת דרך מדעית, או שמא מדובר בפנטזיה מנותקת של שליט מזדקן? ה"וול סטריט ג'ורנל" חושף הבוקר (שישי) פרטים חדשים על אחת התוכניות החסויות והיקרות ביותר של הקרמלין, שהחלה כהתבטאות שנלכדה ב"מיקרופון פתוח" במהלך מצעד צבאי בבייג'ינג בספטמבר האחרון. בשיחה ההיא נשמע פוטין כשהוא מסביר לנשיא סין, שי ג'ינפינג, כי בני אדם יוכלו להשיג אלמוות באמצעות החלפת איבריהם – אמירה שנדחתה אז על ידי רבים כהלצה אקסצנטרית, אך מתבררת כעת כבסיס לחזון המדעי הרשמי של רוסיה לשנת 2030.

מאחורי תדמית ה"סטרונגמן" האנרגטי שטיפח פוטין במשך עשורים – שכללה צילומי ציד ללא חולצה, רכיבה על אופנועי הארלי דוידסון וטבילה במים קפואים – מסתתר שליט המבועת מהזדקנות ומחלות. החשש העמוק שלו מפני הידרדרות גופנית נחשף במלואו במהלך מגיפת הקורונה, אז כפה על המבקרים בקרמלין פרוטוקולי בידוד ממושכים ומנהרות חיטוי, ותועד כשהוא יושב בקצה שולחנות ארוכים באופן חריג.
האובססיה הזו תורגמה לפעילות ממשלתית רחבה: רק בחודש שעבר הודיע סגן שר המדע הרוסי, דניס סקירינסקי, כי מדעני המדינה מפתחים תרופה גנטית חדשנית המייצגת את "אחד הנתיבים המבטיחים ביותר במאבק בהזדקנות". במקביל, מדענים הממומנים על ידי הממשל טוענים כי כבר הצליחו להדפיס במעבדה סחוס אנושי ובלוטת תריס של עכבר.

על אף הרקע המדעי של המובילים – ובהם "הגרונטולוג של פוטין" ולדימיר חבינסון, שקיבל בעבר אות הוקרה מהנשיא על פיתוח טיפולי אנטי-אייג'ינג מבוססי רקמות עגלים והלך לעולמו ב-2024 – הקהילה המדעית הבינלאומית מגלה ספקנות רבה.
אלכסנדר אוסטרובסקי, מדען רוסי וחלוץ בתחום הדפסת האיברים שעזב את המדינה ומכר את חברתו לאחר הפלישה לאוקראינה, הסביר את הבעייתיות: "בלי פרסומים רשמיים בכתבי עת בינלאומיים מובילים – אין תוצאות אמיתיות. בלתי אפשרי לעשות מדע בבידוד מוחלט מהעולם. המדענים ברוסיה ככל הנראה פשוט אומרים לפוטין את מה שהוא רוצה לשמוע כדי להבטיח לעצמם מימון".

המדע ברוסיה אינו פועל בחלל ריק, וארכיטקט התוכנית, מיכאיל קובלצ'וק, אף חיבר את חקר אריכות הימים למאבק הציוויליזציוני של הקרמלין נגד המערב. קובלצ'וק, הידוע בדעותיו הקיצוניות, הזהיר בעבר בנאום רשמי כי המערב מנסה לייצר "בני אדם משרתים" – יצורים בעלי מודעות עצמית מוגבלת וילודה מבוקרת – ואף טען כי ארה"ב עומדת מאחורי הפצת נגיף הקורונה.
פוטין עצמו הושפע עמוקות מתפיסות אלו, ואף סיפר בעבר כי הסרט הסובייטי "העונה המתה" משנת 1968, העוסק במזימה של ה-CIA ורופאים נאצים לשלוט באנושות, הוא שהניע אותו להצטרף לשורות הקג"ב.

בזמן שפוטין וסביבתו הקרובה – המורכבת ברובה מבני דורו בני ה-70 ומעלה – מחפשים פתרונות קיצוניים הכוללים גם טיפולים קריוגניים בטמפרטורות של מינוס 170 מעלות פרנהייט, המציאות הרוסית מציגה תמונה הפוכה לחלוטין. על פי הסטטיסטיקה הרשמית, תוחלת החיים הממוצעת של גבר ברוסיה עומדת על כ-68 שנים בלבד – נתון נמוך משמעותית בהשוואה ל-76 שנים בארה"ב ומעל 80 שנה במערב אירופה. המוות, כך נראה, נותר האלמנט היחיד שהקרמלין אינו מצליח לנהל כמו את הבחירות במדינה.
הניסיון של שליטי רוסיה לנצח את הזמן אינו תופעה חדשה, אלא המשך ישיר למסורת ארוכת שנים של אוטוקרטים בקרמלין. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, המדען הסובייטי אלכסנדר בוגדנוב זכה לתמיכת הממשל כשניסה להשיג נעורי נצח באמצעות עירויי דם – ניסוי שהסתיים במותו בגיל 55 בעקבות טיפול עצמי כושל. עשור לאחר מכן, יוזף סטלין שיבח את הרופא אלכסנדר בוגומולץ שארגן את כנס אריכות הימים הראשון בעולם וטען כי בני אדם יכולים לחיות עד גיל 150, אך בוגומולץ עצמו הלך לעולמו בגיל 65 בלבד.

המשמעות האסטרטגית של היוזמה הנוכחית חורגת מגבולות המדע הרפואי. העובדה שפוטין מפנה תקציבי עתק של מיליארדי דולרים לפרויקט אישי ומדעי מבודד, בעיצומה של מלחמה שוחקת וסנקציות כלכליות חונקות, מדגישה את המשקל המכריע שמייחס השלטון ליציבותו הפיזית של המנהיג. בעיני האליטה המזדקנת במוסקבה, הארכת חייו של פוטין אינה רק שאלה ביולוגית, אלא עניין של ביטחון לאומי והישרדות פוליטית של המשטר כולו, מתוך חשש שהסתלקותו תטיל את רוסיה לכאוס חוקתי ושלטוני עמוק.
