הכדורגל הגרמני והאיטלקי היו כמעט תמיד מאוד שונים אחד מהשני. הדגש בגרמניה הוא על המשחק ההתקפי, כאשר לא סתם רשמו העונה קבוצות ה"בונדסליגה" ממוצע שערים מטורף של 3.24 שערים למשחק. לעומתה, איטליה דוגלת במשחק ההגנה וגם סיפקה במהלך ההיסטוריה רבים משחקני ההגנה הגדולים ששיחקו את המשחק. ובכל זאת, לאחרונה שתי המדינות יכולות להזדהות האחת עם השנייה משום ששתיהן חוו נפילה דרמטית לאחר שזכו בגביע העולם.

איטליה, שזכתה לאחרונה ב-2006, לא שיחקה במונדיאל מאז 2014, כאשר גם הטורנירים שאליהם כן הגיעה מאז הזכייה (2010, ו-2014) נגמרו במבוכה ובהדחה כואבת בשלב הבתים. הנפילה הכואבת ביותר מבחינת האיטלקים התרחשה לפני חודשיים בלבד כשהפסידו בפנדלים לבוסניה החלשה בקרב על הכרטיס לטורניר. גם גרמניה, שזכתה לאחרונה ב-2014, נמצאת במצב דומה לאחר שהודחה בשלב הבתים בשני המונדיאלים שעקבו לזכייה שלה.
בזמן שהן מתאכזבות מגביע העולם, שתי הנבחרות דווקא רשמו הצלחה בטורנירי היורו – בו איטליה אף זכתה ב-2020. מהצד של גרמניה מדובר בהצלחה יחסית שכן היא הגיעה לחצי הגמר ביורו 2016, שמינית ב-2020 וב-2024 הייתה המארחת ומהמועמדות המובילות לזכייה, שנעצרה רק ברבע הגמר (במשחק בו נרשם אירוע נגיעת יד מפורסם ושנוי במחלוקת) על ידי מי שזכתה מאוחר יותר בתואר – נבחרת ספרד.

בברלין לא מקלים ראש במצב אליו נקלעו ויודעים שיש להם הרבה להוכיח במונדיאל הקרוב. עם מאמן חדש על הקווים ומנהיג נצחי ובלתי מעורער בשם מנואל נוייר – "המאנשאפט" יודעים שזאת ההזדמנות לתקן את הרושם שנוצר ולהחזיר עטרה ליושנה.
איכות הגנתית – אך רק על הנייר
כשמסתכלים על השמות שזימן המאמן יוליאן נגלסמן לחוליית ההגנה, אי אפשר שלא להתרשם. במרכז ההגנה ישחקו ברוטציה הבלמים המצוינים יונתן טה (באיירן מינכן), ניקו שלוטרבק (דורטמונד) ואנטוניו רודיגר (ריאל מדריד), ובצדדים ישחקו יושוע קימיך הנהדר (באיירן מינכן) ודוד ראום (לייפציג). ובכל זאת – נראה שמשהו בהגנה הגרמנית לא מתחבר.

במהלך קמפיין מוקדמות המונדיאל גרמניה הוגרלה לבית שייתכן והיה נותן גם לנבחרת שלנו סיכוי טוב להעפיל לטורניר עם סלובקיה, צפון אירלנד ולוקסמבורג, לכן קשה לשפות את ה"מאנשאפט" על פי התוצאות שהשיגו שם. אך כאשר גרמניה נדרשה לשחק מול נבחרות חזקות יותר (פורטוגל וצרפת) בליגת האומות – ההגנה הגרמנית לא הצליחה לעמוד במשימה.
גם במשחקי הידידות האחרונים לפני כחודשיים גרמניה התקשתה. השחקנים של נגלסמן אמנם ניצחו את שניהם – אך הרבו לספוג (4:3 מול שוויץ ו-2:1 מול גאנה). פחות משבועיים לפתיחת הטורניר, למאמן הגרמני נשארו עוד שני משחקי ידידות (מול פינלנד וארה"ב) כדי להראות שהוא יכול להוציא מההגנה המעולה שלו הרבה יותר.

התקפה בסימן שאלה
בהנחה שנגלסמן יצליח להעמיד את ההגנה כמו שצריך, המאמן יצטרך לפתור תעלומה נוספת: מי הולך להיות אחראי על הבקעת השערים. שלושת החלוצים שזומנו הם ניק וולטמאדה מניוקאסל, דניס אונדב משטוטגרט וקאי האברץ מארסנל – אך כנראה שהם לא יהיו הפתרון של המאמן הגרמני, כאשר הנשק הקטלני שלו נמצא דווקא בחוליית הקישור ההתקפי.
ג'מאל מוסיאלה ופלוריאן וירץ הם השמות הגדולים של הנבחרת לקראת הטורניר הקרוב. שני השחקנים הצעירים אמנם חוו עונות פחות טובות מבחינה אישית, אבל יודעים שהמונדיאל זו הזדמנות מצוינת להזכיר לעולם מה הם יודעים לעשות. מעבר לכך, בעקבות הפציעה של סרג' גנאברי השניים צפויים לשחק יחד כאשר וירץ יהיה בצד שמאל של ההתקפה. טורניר טוב של שניהם יכול להביא את גרמניה רחוק מאוד – וגם כאן לנגלסמן תהיה הרבה עבודה כדי לגרום לזה לקרות.

על מקום בצד הימני של ההתקפה יתחרו שחקני באיירן מינכן בהווה ובעבר: לנארט קארל בן ה-18 ולירוי סאנה הוותיק. פה מדובר בהתלבטות רצינית של המאמן הגרמני שכן קארל הראה יכולת מדהימה במהלך העונה, אך צעיר חסר ניסיון. לעומתו, סאנה מגיע עם הרבה ניסיון – אך משחק בגלטסראיי הטורקית וגם שם לא הציג יכולת מרשימה לאורך העונה. שם נוסף שהיה יכול לשחק על העמדה ובאופן מפתיע לא זומן הוא קארים אדיימי מדורטמונד, שהמהירות המטורפת שלו תמיד מסוכנת.
הגרזנים במרכז המגרש
הקישור הגרמני הוא החלק הטוב ביותר של הנבחרת. מי שאמורים להוביל את החולייה הם לאון גורצקה ואלכסנדר פבלוביץ' מבאיירן מינכן – כשאת הטאץ' הסופי אמור לתת אנג'לו סטילר. הקשר המצוין של שטוטגרט, שקושר בעבר עם ריאל מדריד כיורש של טוני קרוס, סיים את העונה הנוכחית עם 88.1% דיוק במסירה ו-47.4% במסירות ארוכות. כמובן שהוא עוד רחוק מהיכולת של אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של גרמניה, אך סטילר יכול לתרום מאוד לנבחרת עם ניהול המשחק השקט שלו.

למרות היכולת של הקשר, ייתכן ונגלסמן יעדיף לשחק עם גורצקה ופאבלוביץ' שכאמור משחקים ביחד אצל אלופת גרמניה. גורצקה, שידוע בפיזיות ובעוצמות שלו, אמנם איבד קצת ממעמדו אצל מאמנו בבאיירן קומפאני (פתח ב-75% בלבד ממשחקי הליגה) אך בנבחרת גרמניה מדובר בשחקן ללא תחליף. פאבלוביץ' הצעיר נחשב בעבר לקשר העתיד של הנבחרת, אך הפציעות המרובות בקריירה הקצרה של השחקן בן ה-22 מנעו את הפריצה האמיתית. גם פאבלוביץ' צריך לנצל את הטורניר כדי להראות שהוא עדיין יכול להפוך לשחקן שמצפים ממנו.
שני שמות נוספים ומעניינים בקישור הגרמני הם פסקל גרוס ופליקס נמצ'ה. גרוס, קשרה של ברייטון האנגלית, הוא המבוגר האחראי בקישור: שחקן חכם ומנוסה שיודע גם לעלות מהספסל ולהשתלט על מרכז המגרש, כפי שעשה הרבה פעמים במהלך המסע המופלא של דורטמונד לגמר ליגת האלופות ב-2024. נמצ'ה, שמשחק בדורטמונד, הוא קשר שונה במעט מחבריו לנבחרת. לנמצ'ה שליטה מופלאה בכדור והוא יודע לקחת את הקבוצה שלו קדימה. הדינמיות שלו יכולה להיות משמעותית במקרה גרמניה תצטרך לחדור מערכים של נבחרות שיושבות נמוך.

המנהיג הבלתי מעורער
כשזה נוגע לגרמניה, אי אפשר שלא להזכיר את הקפטן מנואל נוייר. השוער בן ה-40 ישחק במונדיאל החמישי שלו בקריירה אחרי שהפך למנהיג הבלעדי של הנבחרת. הקרב על אפודת השוער הראשון בגרמניה בשנים האחרונות לא היה פשוט. לגרמניה היו שלושה שוערים גדולים (עם טר שטגן וקווין טראפ), וגם אם הוא הגיע בכושר פחות טוב מהם – נוייר תמיד קיבל את ההזדמנות לפתוח בשער. כשהוא היחיד שנשאר בסגל מאותה זכייה לפני 12 שנה, הניסיון שלו הופך ליקר מאוד עבור חדר ההלבשה.

התחזית
גרמניה לא מגיעה במצב האידיאלי לטורניר, הבעיות ידועות וסימני השאלה קיימים גם כן. למזלה ולרעתה, הגרלת שלב הבתים הלא פשוט שקיבלה, שכוללת את אקוודור, חוף השנהב וקוראסאו, תהיה המבחן האמיתי שלה: מעבר חלק של הבתים והשגת המקום הראשון יכול לשלוח את הנבחרת עם ביטחון לשלבים הבאים ואף להגיע עד לחצי הגמר אם לא יותר. אך מעידות בשלב מוקדם, גם אם תעבור אותו אחרי 12 שנה – עלולות להשפיע לרעה על המשך הדרך של "המאנשאפט".




































