המציאות הביטחונית המשתנה של התקופה האחרונה מבהירה מעבר לכל ספק: בצה"ל מבינים כי העורף הישראלי אינו נמצא עוד בשולי המערכה, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מזירת הלחימה המרכזית. המעבר המבצעי המדורג ממבצע "עם כלביא" למבצע "שאגת הארי" משקף שינוי תפיסתי עמוק, הדורש מהמערכות האזרחיות והביטחוניות להסתגל במהירות המרבית לאיומים מורכבים ודינמיים.

תכנון המענה האזרחי הנוכחי נשען על חמש הנחות יסוד מרכזיות, ובראשן ההיערכות לרב-זירתיות מובהקת ולאיומים מתמשכים ממספר גזרות במקביל – ובהן איראן, לבנון ותימן – תוך ניהול עומסים חסרי תקדים על האוכלוסייה.
נקודת מוצא נוספת היא שמדובר במערכה ממושכת המחייבת שמירה על רציפות תפקודית ושימור כשירות מערכות החירום לאורך זמן, מתוך הבנה שהמרחב האזרחי והתשתיות הלאומיות החיוניות יהוו יעד מרכזי לפגיעה. לצד זאת, התכנון דרש שמירה על רמת סודיות גבוהה של הפעולות המבצעיות, גם במחיר של צמצום ההכנות הגלויות, מתוך הערכה כי האויב מצוי בדריכות גבוהה המאפשרת לו לייצר פוטנציאל להפתעה ברמה הטקטית בשטח.

השינוי המשמעותי ביותר שנרשם בתקופה האחרונה הוא גיבוש התפיסה האסטרטגית לפיה "איראן זה כאן". המערכה מול טהרן אינה מתנהלת עוד רק בזירות רחוקות, אלא משפיעה באופן ישיר ומיידי על העורף, המתפקד כחזית לכל דבר.
כתוצאה מכך, חל מעבר חד מתפיסת התגוננות מסורתית ופסיבית לניהול חזית עורפית פעילה המשלבת בין מערכות התרעה מתקדמות, פעולות חילוץ מהירות בתוך דקות, הנחיות מדויקות לציבור ושמירה על הרציפות התפקודית של המשק. בשטח, הדבר התבטא בהעלאת כוננות חסרת תקדים במפקדות ובמרכזי השליטה, קיצור זמני התגובה, וחיזוק משמעותי של יכולות החילוץ בדרג הטקטי.

במסגרת המבצע יצאה לפועל תוכנית "ארי הצפון", שהתמקדה באופן ממוקד בחיזוק המענה והסיוע האזרחי לתושבי קו העימות, תוך ריכוז מאמצים בתחומי המיגון הפיזי וחיזוק מוכנות הרשויות המקומיות לניהול מצבי חירום.
במקביל, כדי לעמוד ביעדים אלו, מתנהל תהליך מואץ ומתמיד של הפקת לקחים ממבצעים קודמים, תחקורי אירועים מובנים ובניין כוח הכולל פתיחת מחזורי אימונים מיוחדים, הכשרות לחיזוק גדודי החילוץ ותרגילי מפקדות. מסקנות אלו מוטמעות באופן שוטף הן במרחב הצבאי בקרב המפקדים והן במרחב האזרחי מול ראשי רשויות, קב"טים וארגוני החירום.
המבצע במספרים: היקפי הפעילות נחשפים
נתוני הפעילות מאחורי הקלעים של ניהול העורף בתקופה האחרונה ממחישים את גודל האתגר ומצביעים על כך שכוחות החירום וההצלה נדרשו לתת מענה לכ-25 זירות הרס משמעותיות. בסך הכל נרשמו כ-1,200 אירועים שטופלו בהקשר של הגזרה האיראנית, לצד כ-100 אירועים בגזרת לבנון. מאמץ אדיר הושקע גם בשיפור המיגון הפיזי, עם שיפוצם של כ-130 מקלטים (מתוכם 110 באזור הצפון) והצבתן של כ-755 מיגוניות ברחבי הארץ (מתוכן 373 בצפון).

לצד המענה הפיזי והמבצעי, הושם דגש נרחב על החוסן וההסברה; כ-865 מורות חיילות גויסו והופעלו במטרה לחזק את החוסן האזרחי בקהילות, ובמקביל הופקו 312 תוצרי הסברה מותאמים לשפות שונות ולאוכלוסיות מיוחדות. מערך עצום זה מנוהל כיום דרך 5 מפקדות מחוז ו-20 מפקדות נפה, המפעילות כ-150 נקודות פריסה שונות במרחב האזרחי. פריסה רחבה זו נועדה להבטיח כי בכל מקום שבו נדרש מענה, הכוחות יפעלו במהירות ובמקצועיות מתוך הבנה שהצלת חיים היא הערך העליון המוביל את המערכה כולה.
