אם לא יקרה שינוי משמעותי בדרך שבה מדינת ישראל מנהלת את התחבורה שלה, הפקקים המתישים שאנחנו מכירים היום עלולים להרגיש לנו בעתיד כמו ימים רגועים ונוחים במיוחד. כך עולה מתוך הדו"ח האסטרטגי החדש של משרד התחבורה לשנת 2050.

לפי התחזית הרשמית, אם המצב הנוכחי יימשך כפי שהוא כיום, עד שנת 2050 יתווספו לכבישי ישראל עוד כ 4.4 מיליון כלי רכב. מדובר בזינוק חריג של כ 97% במספר המכוניות שיסעו בארץ, נתון שמשמעותו היא כמעט הכפלה מלאה של מצבת הרכבים הנוכחית. העומסים הכבדים בכבישים כבר משפיעים בפועל על התנהגות הנהגים, שנאלצים לשנות את הרגלי הניידות שלהם . לפי נתוני כביש 6 המופיעים בדוח, יותר ויותר ישראלים בוחרים להתחיל את הנסיעה שלהם מוקדם מאוד בבוקר או בשעות הלילה המאוחרות, רק כדי להתחמק מהפקקים המסורתיים.
במקביל למגמה זו, נרשמה ירידה של כ 5% בנסיעות בשעות העומס הקלאסיות והמוכרות, מה שמראה שהפקקים בארץ פשוט מתפזרים על פני הרבה יותר שעות לאורך היממה, מרחיבים את זמני שיא הגודש, ולא באמת נעלמים מהשטח. לפי הדו"ח, אחת הסיבות המרכזיות לפיגור הנוכחי בשיפור תשתיות הכבישים היא חוסר תיאום מתמשך בין הגופים השונים, כמו חברות תשתית ממשלתיות, קבלני ביצוע ורשויות מקומיות . התוצאה של הכשל הזה היא פרויקטים גדולים שמתעכבים במשך שנים ארוכות ועומסים שממשיכים להצטבר בכבישים המרכזיים.

גם בתחום המשאיות והשינוע הלוגיסטי יש לא מעט חוסר יעילות שמכביד על התנועה. כיום כ 44% מנסועת המשאיות הכבדות בישראל נעשית כשהן ריקות לחלוטין בנסיעות החזור שלהן, בעיקר בגלל בעיות תיאום דיגיטלי בין החברות השונות במשק. במשרד התחבורה מבינים היטב שסלילת עוד ועוד כבישים חדשים כבר לא תפתור לבדה את הבעיה, במיוחד במדינה צפופה ודלת קרקע כמו ישראל. לכן, התוכנית החדשה משנה גישה ומתמקדת הרבה יותר בניהול חכם של הביקושים והתנועה, ופחות בהרחבת נתיבים ואספלט .
בין הרעיונות המרכזיים שעל הפרק נמצאים פריסה של רמזורים חכמים, מערכות ניהול תנועה חזותיות ומתקדמות, שיפור משמעותי של תשתיות להולכי רגל ולכלים חשמליים קלים, וגם הרחבה עתידית של השימוש באגרות גודש בכניסה למטרופולינים הגדולים. המטרה היא להפוך את זרימת התנועה ליעילה בהרבה, גם בלי להוסיף אינסוף תשתיות יבשתיות חדשות.

איילון
פקק
פקקים
במקביל לפתרונות על האספלט, משרד התחבורה כבר מסתכל בגלוי לעבר השמיים. הדוח כולל תוכניות לפתיחת הממד האנכי ברום הנמוך לצורך שימוש בכלי טיס חשמליים קטנים הממריאים ונוחתים אנכית. אלו ישמשו כמוניות אוויר להסעת נוסעים ורחפנים לשינוע משלוחים מסחריים ורפואיים למרחקים של עד 15 קילומטרים. זה אולי נשמע לחלקנו כמו מדע בדיוני, אבל במשרד רואים בזה חלק בלתי נפרד מהפתרון הטכנולוגי העתידי להורדת העומסים הולכים ומחריפים שעל הקרקע.
