היועמ"שית גלי בהרב מיארה החליטה היום (חמישי) על כתב האישום נגד יועצו הבכיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יונתן אוריך. כתב האישום מייחס לאוריך עבירות ביטחוניות חמורות הנוגעות לליבת הסודיות של המערך המודיעיני בישראל. על פי החלטת הפרקליטות, אוריך ביצע שני מעשים שונים של מסירת ידיעה סודית, כאשר התביעה מייחסת לו כוונה לפגוע בביטחון המדינה. מעבר לכך, הוא מואשם בשיבוש הליכי משפט באמצעות השמדת ראיה הקשורה לחקירה הרגישה.

מיד עם סיכום ההחלטה, הגיבו באי כוחו של אוריך, עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, במתקפה חריפה נגד החלטת המערכת המשפטית, וטענו כי המניעים להגשת כתב האישום אינם מקצועיים: "החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד יונתן אוריך בתיק הבילד היא החלטה שגויה ומנותקת מחומר הראיות ששוללות את התזה של הפרקליטות ומרסקות את הטענות נגד אוריך מן היסוד. כבוד השופט הנשיא מנחם מזרחי, שמכיר את כל חומרי החקירה בתיק, קבע שאין בדל ראייה לכך שאוריך היה מעורב בהדלפה".
הסנגורים השוו את התיק הנוכחי לפרשה קודמת שבה נקשר שמו של היועץ, והוסיפו: "במקום לסגור תיק שאין לו בסיס, כפי שהיה ראוי, הפרקליטות נאחזת בכוח בתיק מחורר ומיותר. כמו בתיק "הטרדת העד" – שבו התברר שהעד לא הוטרד – גם התיק הזה ייסגר. יונתן אוריך פעל כדין, וכל חטאו – עבודתו למען ראש הממשלה בנימין נתניהו".

פרשת המסמכים המסווגים, שהתפוצצה בסוף שנת 2024, החלה בעקבות חשיפת החשד כי מספר מקורבים ואנשי אמון בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבלו לידיהם מסמכים פנימיים וחומרים מודיעיניים בעלי סיווג גבוה, מבלי שהיו מורשים או מוסמכים להחזיק בהם. שיאה של הפעילות התרחש בספטמבר 2024, אז הודלפו החומרים הללו לעיתון הגרמני הנפוץ "הבילד".

במרכז הפרשה עומד מסמך צבאי רגיש שנלקח באופן בלתי חוקי מאגפי המודיעין של צה"ל. על פי ממצאי החקירה, המסמך הוצג באופן מסולף כאילו הוא מייצג את האסטרטגיה הרשמית של ארגון הטרור חמאס. כאשר גורמים שונים ניסו לפרסם את תוכנו בכלי התקשורת בישראל, הדבר נבלם לחלוטין על ידי הצנזורה הצבאית, שדחתה את הפרסום מטעמי שמירה על ביטחון המדינה ומקורות המידע. בעקבות הפסילה המקומית, עבר המסמך בשרשרת של אנשים עד שהגיע לעיתונות הזרה בגרמניה.
החקירה הגדירה שרשרת מעורבים ברורות שכללה מספר דמויות מפתח:
- ארי רוזנפלד: נגד במילואים בצה"ל, שהוא הגורם שסיפק והוציא את המסמכים המסווגים מתוך המערכות הצבאיות.
- אלי פלדשטיין: ששימש כדוברו של ראש הממשלה נתניהו, ועמד בציר המרכזי של קבלת והפצת החומרים.
- ישראל איינהורן: בעל חברת הייעוץ האסטרטגי "פרספשן", שנקשר לציר ההדלפה.
- יונתן אוריך: יועצו הבכיר של נתניהו, שכאמור מוגש נגדו כעת כתב האישום על העברת המידע והשמדת הראיות.

הפרשה החלה להתגלגל חודשים ארוכים לפני פרסומה, כאשר ארי רוזנפלד, נגד במילואים באגף המודיעין של צה"ל, שם את ידו על מסמכים ביטחוניים בעלי סיווג גבוה ביותר המוגדרים כ"סודיים ביותר". רוזנפלד הוציא את המסמכים הגולמיים הללו מתוך המערכות המאובטחות של הצבא בניגוד מוחלט לחוק ולפקודות המבצעיות.
בין החומרים שהוצאו היה מסמך פנימי, שלפי החשד נכתב על ידי דרגים בארגון הטרור חמאס, ועסק בטקטיקות ובאסטרטגיה של הארגון בנוגע למשא ומתן על החטופים והפעלת לחץ פסיכולוגי על הציבור הישראלי. רוזנפלד העביר את המידע הרגיש הלאה, ובסופו של דבר החומרים הגיעו אל אלי פלדשטיין, ששימש באותה תקופה כדובר המופקד על הקשר עם הכתבים הצבאיים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בספטמבר 2024, נעשה ניסיון ראשון להביא את דבר קיומו של המסמך ותוכנו לידיעת הציבור בישראל דרך כלי התקשורת המקומיים. אולם, כאשר החומרים הוגשו לבחינת הצנזורה הצבאית, היא פסלה את הפרסום באופן גורף ודחתה אותו מטעמים ביטחוניים מובהקים, בשל החשש שהחשיפה תסכן שיטות עבודה חסויות של המודיעין ותשרוף מקורות מידע חיוניים מזמן אמת.
לאחר הפסילה בישראל, הוחלט לעקוף את מנגנון הצנזורה המקומי באמצעות פנייה לתקשורת הבינלאומית: החומרים הועברו לעיתון הגרמני הנפוץ "בילד" באמצעות שרשרת תיווך שבה היו מעורבים, על פי החשד, אלי פלדשטיין, בעל חברת הייעוץ "פרספשן" ישראל איינהורן, ויועצו הבכיר של נתניהו, יונתן אוריך.

בכתבה שפורסמה בספטמבר 2024 בגרמניה, הוצג המסמך באופן מסולף כאילו הוא מייצג את האסטרטגיה הרשמית והבלעדית של מנהיג חמאס דאז, יחיא סינוואר, בכל הנוגע למשא ומתן. מיד לאחר הפרסום בגרמניה, צוטטו הדברים בהרחבה ובאופן "חוקי" גם בכלי התקשורת בישראל, דבר שעורר סערה ציבורית ופוליטית סביב סוגיית עסקת החטופים.
בסוף שנת 2024, בעקבות זיהוי זליגת החומרים המודיעיניים הרגישים לתקשורת הזרה, פתחו שירות הביטחון הכללי, צה"ל ומשטרת ישראל בחקירה סמויה ורגישה. החשש המרכזי של מערכת הביטחון היה כי גורמים פוליטיים בלשכת רה"מ עושים שימוש "בנקאי" בחומרי גלם מודיעיניים מבלי שהוסמכו לכך, תוך סיכון ממשי של חיי אדם ודרכי השגת המודיעין של המדינה בעיצומה של המלחמה.

במהלך החקירה, שהפכה לגלויה בסוף 2024, נעצרו אלי פלדשטיין והנגד ארי רוזנפלד. החוקרים גילו כי המעורבים החזיקו והפיצו חומרים חסויים שלא כדין. בשלבי ההמשך של החקירה, עלה שמו של יונתן אוריך כמי שהיה שותף לציר ההדלפה והעברת הידיעות, ואף נחשד כי פעל לשבש את החקירה ולהעלים ראיות דיגיטליות או פיזיות כדי למנוע מהחוקרים להגיע אל שרשרת ההפצה המלאה.
