היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה הבוקר (חמישי) לבית המשפט מסמך בו היא דורשת לפסול את החלטת רוב חברי הוועדה שאישרו את מינויו של רומן גופמן לראש המוסד. המסמך הוגש בעקבות החלטת בג"ץ מהשבוע שעבר, אשר שלחה את הדיון במינויו של אלוף רומן גופמן לראש המוסד בחזרה לוועדה המייעצת לצורך השלמת הבדיקה ושמיעת עדים.

במסמך המשפטי שהגישה לבג"ץ, מנסה היועצת המשפטית לממשלה לערער על החלטת הוועדה המייעצת ומצטטת באופן נרחב מתוך הפרוטוקולים וזיכרונות הדברים, כדי לבסס טענה לפיה נפל פגם בטוהר המידות של אלוף רומן גופמן בעת שפיקד על אוגדה 210 בשנת 2022.
לשיטתה של היועמ"שית, גופמן הטעה מפורשות את ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, תא"ל ג', כאשר נשאל במאי 2022, ערך מעצרו של הבלוגר אורי אלמקייס, האם ידוע לו על קשר לערוץ טלגרם באוגדה. על פי זיכרון הדברים שהציגה המשפטנית, גופמן השיב בשלילה וטען כי "לא ידוע על קיום קשר כמתואר המתקיים באוגדה", חרף העובדה שהוא עצמו אישר קודם לכן לפקודו רס"ן צ' לפעול מול בלוגרים בציר עוקף.

היועמ"שית מפנה אצבע מאשימה חריפה כלפי רוב חברי הוועדה המייעצת, ומאשימה אותם בניהול הליך לא תקין ובניסיון מכוון לגונן על המועמד של ראש הממשלה. בלשון המסמך נכתב: "חוות דעת הרוב של הוועדה המייעצת מתאפיינת במגמתיות שתכליתה להקטין את חלקו של גופמן ולנקות אותו מאחריות.
"מקריאת הפרוטוקולים קשה להשתחרר מהרושם שחלק מחברי הרוב גמרו בדעתם להכשיר את המינוי ויהי מה, וכתוצאה מכך התעלמו מנתונים וממידע שאינם תומכים בתזה שלהם. חלק מחברי הוועדה שאלו שאלות מדריכות ואף כיוונו את העדים שהופיעו בפני הוועדה לומר דברים שיש בהם כדי לחזק אותה, עד כדי הכנסת מילים לפיו של העד".
אלא שגרסת המשפטנים נתקלת בחומה בצורה מצד הוועדה המייעצת עצמה ומצד הדרג המדיני הנבחר. מוקדם יותר השבוע, לאחר שהוועדה קיימה את הדיונים המשמעותיים, שמעה את עדויותיהם של אורי אלמקייס ושל תא"ל ג', ובחנה את המסמכים השונים בהתאם להנחיית בג"ץ – קבעו רוב חבריה באופן רשמי כי "החומרים שנמסרו לידיהם חיזקו באופן מהותי ומשמעותי את קביעתם הקודמת שלא נפל דופי בטוהר מידותיו של גופמן".

לשכת ראש הממשלה הגיבה בנחרצות לפרסום הדברים ומסרה הודעה המגבה באופן מלא את המינוי ודוחה את הניסיונות המשפטיים לסכלו: "הוועדה המייעצת העבירה כעת לראש הממשלה את חוות הדעת המשלימה בעניין מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד. רוב חברי הוועדה קבעו בחוות דעתם כי לא נפל דופי בטוהר המידות של האלוף גופמן, וכי הם אף התחזקו באופן מהותי וממשי בדעתם לאור החומרים הנוספים שנמסרו לידיהם.
"ראש הממשלה דוחה מכל וכל את דעת המיעוט שקבעה כי יש להמשיך ולבחון את הנושא, ואומר שנעשה לאלוף גופמן עינוי דין מיותר וההר לא הוליד אפילו עכבר. ראש הממשלה מצפה שבית המשפט העליון ידחה את העתירות ולא יעכב את כניסתו של האלוף גופמן לתפקיד מיד עם סיום כהונתו של ראש המוסד היוצא, בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות".

בתוך כך, חוות הדעת המשלימה של הוועדה חושפת לראשונה עימות פנימי חסר תקדים בצמרת הביטחונית, במסגרתו הטיח אלוף רומן גופמן האשמות קשות בראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע, בעקבות מכתב ששלח האחרון וששימש את העותרים והיועמ"שית.
גופמן התייחס למכתבו של ברנע וטען בפני חברי הוועדה: "המכתב של ראש המוסד הנוכחי דדי ברנע, שמתבסס בגדול על 'עובדות' שאינן עובדות, גורמות נזק ברמה הבינלאומית. ניתן רק לשער מה חושבים ראשי ארגונים בעולם שקוראים את המכתב הזה. גם בישראל, חלק מהאנשים שהוא מכיר אותם קצת התרחקו".

יצוין כי בשלב זה לא מדובר בהחלטה סופית לחלוטין של הוועדה אלא בהתייחסות מוקדמת, שכן יו"ר הוועדה, נשיא העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, נותר בדעת מיעוט וביקש זמן נוסף כדי לנסח את עמדתו. גרוניס ציין בכתב: "עיינתי בחוות הדעת המשלימה של שלושת חברי הוועדה, איני רואה צורך להתייחס למסמכים אלו הגם שיש בהם דברים בלתי מדויקים".

בשל סיום תפקידו המתקרב של דדי ברנע, אף הציע גרוניס פתרון ביניים של מינוי זמני: "דומני שקיימות דרכים שונות להביא לכך שאדם אחר יכהן בתפקיד בתקופת ביניים קצרה". חברי הוועדה נענו לבקשתו של גרוניס, והחלטה סופית תפורסם רק לאחר הגשת חוות דעתו המלאה.
הדרמה הנוכחית מגיעה בהמשך לפסיקת שופטי בג"ץ שניתנה לפני כשבוע בעקבות עתירות שהגישו אורי אלמקייס, התנועה לטוהר המידות והתנועה למען איכות השלטון. בפסיקתם, קבעו השופטים כי עבודת הוועדה המייעצת לקתה בחסר ובאי-חשיפה למסמכים רלוונטיים מזמן אמת ולעדויות ישירות, והורו לה להשלים את ההליך ולשמוע את תא"ל ג' ואת הבלוגר אלמקייס, שנעצר ב-2022 ל-44 ימים וכתב האישום נגדו בגין מסירת ידיעות סודיות בוטל לאחר שהתברר שהופעל על ידי האוגדה.

במהלך השבוע שחלף, ביצעה הוועדה את השלמת הבדיקה כמבוקש. במקביל, העבירה היועצת המשפטית לממשלה – אשר בחרה ליישר קו עם העותרים נגד החלטת הממשלה – מסמך שהוגדר בתחילה כ"סודי". החומרים הועברו למשיבים ובהם לשכת ראש הממשלה, ובהמשך הותרו לפרסום רשמי לציבור לאחר שהתברר כי אינם דורשים חיסיון ביטחוני, מה שהוביל לחשיפת חילופי ההאשמות הקשים בין גופי הפיקוד והמשפט.
