תחקיר נרחב של עיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" שפורסם הבוקר (חמישי), חושף כי הסגר הימי הקיצוני שבו פתחה וושינגטון בשילוב עם תקיפות ממוקדות של פיקוד המרכז האמריקני, הצליחו לחתוך את הכנסות הנפט של המדינה, למוטט את המטבע המקומי ולדחוק את ההנהגה האיראנית למלכודת קיומית. המשבר החריף מעורר פחד קונקרטי בקרב הנשיא מסעוד פזשכיאן ואנשי הממשל, המבינים כי רזרבות מטבע החוץ האוזלות והאינפלציה המשתוללת ברחובות עלולות להצית מחדש גל מחאות המוני שיאיים באופן ישיר על יציבות שלטון האייתוללות.
10+הסגר הימי המהודק שגזר ממשל טראמפ על מסופי הנפט המקומיים של איראן נותן את אותותיו בצורה הרסנית, ומחריב את הכלכלה האיראנית מבפנים. על פי הערכות עדכניות של חברת המחקר "קפיטל אקונומיקס", רזרבות מטבע החוץ הנגישות שנותרו בידי טהראן מספיקות לכיסוי של שלושה חודשי יבוא בלבד בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.
הנתונים הכלכליים הללו מתורגמים ישירות למצוקה קשה וחנק יומי ברחובות המדינה. המטבע המקומי קורס לשיאים שליליים חדשים, למעלה ממיליון איראנים נפלטו משוק התעסוקה ונותרו ללא פרנסה, ותשתיות האינטרנט סובלות משיבושים וניתוקים ממושכים שמחמירים את המצב. מחירי מוצרי היסוד, הלחם, הבשר, האורז והגבינה זינקו בצורה בלתי נשלטת בתוך שבועות בודדים.
10+אזרחית, אמנית תושבת טהרן שאיבדה את עבודתה, תיארה את המציאות הבלתי אפשרית ברחוב האיראני: "במרץ קניתי בערך פאונד של גבינת ליגבאן – מצרך פופולרי בהרבה משקי בית איראניים – תמורת 450,000 טומאן. עכשיו, אותו הדבר עולה 800,000 טומאן. הדאגה של כולם היא כמה הם יצטרכו לשלם מחר על דברים שהם קנו היום".
הפחד הגדול של המשטר הוא מפני שחזור של גל מחאות הענק האלימות ששטף את המדינה לפני מספר חודשים, במהלכו נרצחו עשרות אלפי מפגינים בידי כוחות הביטחון. נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הביע את החרדה הזו בצורה גלויה וחד-משמעית בנאום מתוח שנשא בפני חברי לשכת המסחר בטהרן, כשאמר להם ישירות: "המלחמה העיקרית היא בשדה הכלכלי. אם תיכשלו, המדינה תיכשל".
10+בשל התקיפות הממוקדות שספגו רשתות אספקת הדלק הלאומיות של איראן, המצוקה גלשה אל תוך החיים האישיים של האזרחים במדינה. שר הנפט האיראני קרא לציבור לצמצם מיידית ובאופן קיצוני את השימוש בבנזין, בחשמל ובמים.
בהנם בחשי, דובר חברת המים הממשלתית של מחוז טהרן, יצא באזהרה רשמית לקראת העונה היבשה והבהיר: "כל הגופים המבצעיים, הארגונים ומוסדות הציבור – הממשלתיים והלא-ממשלתיים – נדרשים להתקין ציוד חסכוני במים ולנהל את הצריכה". הלחץ הציבורי כה כבד, עד שדוברת הממשלה, פאטמה מוהאג'רני, נאלצה להודיע כי הממשל בוחן הגדלה דחופה של שוברי הסובסידיות לנזקקים, תוך שהיא מפצירה באזרחים "לתת אמון בממשלה ובמאמציה לשמר את כוח הקנייה".
10+כדי להחזיק את הראש מעל המים, המשטר האיראני נשען על צינור חמצן חשאי בלב ים – מערך הברחות ענק המכונה "צי הצללים". תחקיר ה"וול סטריט ג'ורנל" חשף כי מדובר בארמדה של כ-1,500 מיכליות נפט ישנות וחלודות, ללא ביטוח ועם בעלויות מוסתרות תחת חברות קש בסין ובדובאי, המניפות דגלי נוחות של מדינות עולם שלישי, כמו סיירה לאון או גבון, כדי להתחמק מפיקוח.
כתבי העיתון עלו על סירה ותיעדו מקרוב את הפעילות באזור ה-EOPL, שטח ימי בגודל 500 מייל מרובע הממוקם כ-45 מיילים מול חופי מלזיה. האזור מהווה "שטח הפקר" משפטי, שכן הוא נמצא במים הכלכליים של מלזיה אך מחוץ למים הטריטוריאליים שלה. באזור זה, מספר העברות הנפט החשאיות זינק מ-280 בשנת 2023 ל-679 בשנת 2025.
10+המיכליות האיראניות מגיעות לנקודה זו, מכבות את מכשירי הניווט הלווייני שלהן, ומכסות את שמותיהן ואת מספרי הזיהוי שעל גוף האונייה באמצעות ברזנטים וצבע שחור. שם הן מבצעות העברת נפט חשאיות מספינה לספינה. הן קושרות עצמן בחבלים במרחק של כ-11 רגל זו מזו, מורידות פגושי ענק שחורים כדי לא להתרסק מהגלים, ומזרימות באמצעות צינור ענק למעלה ממיליון חביות נפט בפעימה אחת שנמשכת מספר ימים.
הנפט מועבר לספינות שאינן מסומנות, ומשם הוא מפליג ישירות לבתי זיקוק פרטיים בסין, המכונים "בתי זיקוק לקומקומים", במחוזות שאנדונג וליאונינג, שאינם עובדים עם המערכת הפיננסית האמריקנית ולכן חסינים מסנקציות.
10+התחקיר עקב אחר מיכלית ספציפית בשם "נורה", ספינה בת 24 הרשומה בשנחאי ומניפה דגל מזויף של גיאנה, ששינתה את הלאום שלה 7 פעמים בעשור האחרון. למרות שנעצרה בינואר על ידי משמר החופים המלזי ושילמה קנס של 33 אלף דולר, היא חזרה מיד לפעילות, העמיסה נפט באיראן בפברואר, העבירה אותו באפריל למיכלית "לונה לאסטר", שספגה סנקציות מוושינגטון במאי.
כתבי העיתון זיהו אותה מחדש החודש כשהיא מוחקת את שמה בצבע שחור ומעבירה נפט מהמיכלית האיראנית "דריה". מיכלית אחרת, "קטלינה 7", משמשת כפלטפורמת אחסון צפה בים, והכתבים תיעדו פועלים בווסטים כתומים על סיפונה במהלך העברת נפט מסווגת.
10+למרות ניסיונות האכיפה, סין היא המגן הגדול של הצי הזה. חברות כוח אדם בשיאן ובשאנדונג מפרסמות בגלוי משרות לצוותים סינים על המיכליות האלו, ומציעות שכר גבוה פי שניים מהרגיל, עד 26 אלף דולר בחודש לקפטן ובונוסים של 3,000 דולר למלחים, כדי לפצות על הסיכון.
המיכליות הישנות מועדות לאסונות – כפי שקרה במאי 2023 למיכלית "פבלו" שהתפוצצה מול חופי מלזיה ואיש לא תבע עליה בעלות. מלחים סינים שנתקעו על המיכליות במצר הורמוז למעלה מ-90 יום התלוננו בפני הכתבים על מחסור במים טריעים ועל תזונה שמבוססת בעיקר על דגים. החודש, ממשלת סין אף הפעילה לראשונה חוק חסימה משנת 2021 והורתה לחברות מקומיות להפר את הסנקציות האמריקניות על חמישה בתי זיקוק.
10+בסך הכל, איראן הזרימה מסין כ-31 מיליארד דולר בשנה החולפת, המהווים כ-90% מיצוא הנפט שלה וכ-45% מתקציב המשטר. חברת האנליזה "וורטקסה" מעריכה כי מחוץ לסגר הימי שוהים כעת כ-90 מיליון חביות נפט איראני שנמצאות באחסון צף בים.
אימאן נאצרי, מנהל מחקר במזרח התיכון בחברת FGE בדובאי שעבד בעבר במשרד הנפט האיראני, הסביר כי בשל שלבי התובלה והתשלום, איראן תמשיך לראות כסף מהנפט שבמים עד אוקטובר, והוסיף בציניות על הניסיון האמריקני: "הזעם הכלכלי היה אמור להביא אותם על ברכיהם, אבל בהשוואה ליצואניות נפט אחרות באזור – איראן סובלת הכי פחות".
10+מנגד, דוברת משרד האוצר האמריקני הבהירה כי הממשל נחוש לפרק את הצי הזה: "תחת מנהיגותו החזקה של הנשיא טראמפ, משרד האוצר ימשיך למנוע מהמשטר האיראני לבזוז את משאבי הטבע של המדינה בשם הטרור".
המשבר הכלכלי החריף והתחקירים חושפים את עוצמת המנוף שמחזיק ממשל טראמפ בשולחן המשא ומתן. המטרה המיידית של הבית הלבן היא להביא את איראן לחתימה על הסכם לפתיחת מצר הורמוז מחדש לתנועת נפט וגז בינלאומית, וכן לפירוק מאגרי האורניום המועשר שלה, בתמורה להקלה או סיום של הסגר הימי על נמליה – מהלך שיעניק זמן למגעים על הסכם גרעין מקיף יותר.
10+למרות המגעים המדיניים והפסקת האש השברירית שנשמרת ברובם של הימים, השטח ממשיך לבעור וחילופי המהלומות הצבאיים נמשכים בשיא העוצמה. השתלשלות האירועים הגיעה לשיא השבוע, כאשר כוחות צבא איראן שיגרו ארבעה כטב"מים מתאבדים במטרה לפגוע באופן ישיר בספינות מסחר אמריקניות ובינלאומיות שהפליגו במצר הורמוז.
בתגובה מיידית ודרמטית, הזניק צבא ארצות הברית מטוסי קרב מתקדמים מסוג F/A-18, F-16 ו-F-35. מטוסי הקרב האמריקניים הדפו את האיום, יירטו והשמידו את ארבעת המל"טים בשמים, ומיד לאחר מכן פתחו מטוסי ה-F/A-18 בתקיפת נגד ממוקדת על הקרקע, והפציצו והחריבו כליל את תחנת השליטה וההפעלה של המערך האיראני סמוך לעיר הנמל האסטרטגית בנדר עבאס שבדרום איראן, רגע לפני שזו שיגרה כטב"ם חמישי.
