accessibility-icon
share-icon
צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

בג"ץ נגד הממשלה: צו על-תנאי בעניין מינוי מועצת הרשות השנייה

אליהו עמר

אליהו עמר

יא סיון ה'תשפו (27.05.26)

47

13

like

72

dislike

בית המשפט העליון הוציא צו על-תנאי נגד הממשלה בעקבות העתירות נגד מינוי מועצת הרשות השנייה בראשות ד"ר יפעת בן חי-שגב • השופטים מתחו ביקורת על כך שהמדינה לא הגישה תגובה במועד, למרות ארכות שניתנו • כזכור, היועמ"שית ביקשה מבג"ץ להקפיא את ההליך מחשש ל"ניגוד עניינים, זיקות פוליטיות ופגיעה בעצמאות התקשורת בישראל"


רוצה שנקריא לך?

מגישים

בג"ץ הוציא הערב (רביעי) צו על-תנאי נגד הממשלה בעניין מינויי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, לאחר דיון במספר עתירות שהוגשו נגד הליך המינויים שקידמו הממשלה ושר התקשורת. ההחלטה התקבלה בהרכב בראשות השופט יצחק עמית, לצד השופטים אלכס שטיין ורות רונן.

maximize-image
images-count3+
ד"ר יפעת בן חי-שגב | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

העתירות הוגשו על ידי ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, חברת החדשות הישראלית, התנועה לאיכות השלטון, מועצת העיתונות והעמותה לשמירת ערכי המשפט. בין המשיבים: ממשלת ישראל, שר התקשורת, ראש הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה והרשות השנייה. במוקד העתירות עומדים מינויה של ד"ר יפעת בן חי-שגב ליו"ר המועצה ומינויים נוספים, בהם עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין.

החלטת בג"ץ מגיעה לאחר שבתחילת החודש הגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עמדה חריגה נגד המינויים וביקשה להקפיאם. לפי עמדת המדינה, נפלו "פגמים היורדים לשורש ההליך", בהם היעדר תשתית עובדתית מלאה, חשש לניגודי עניינים וזיקות פוליטיות של חלק מהמועמדים.

maximize-image
images-count3+
גם היא נגד הממשלה. גלי בהרב-מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

היועמ"שית טענה כי מועצת הרשות השנייה איננה גוף טכני בלבד, אלא רגולטור המחזיק בסמכויות רחבות כלפי ערוצים 12 ו-13, חברות החדשות ותחנות הרדיו האזוריות. לדבריה, מדובר בגוף שבידיו סמכויות "שעשויות להכריע את עתידו של גוף תקשורת". עוד הדגישה כי רגישות המינויים גוברת במיוחד על רקע האפשרות למערכת בחירות, שבה לעצמאות התקשורת יש חשיבות מכרעת.

אחד המוקדים המרכזיים בעתירות נוגע לד"ר יפעת בן חי-שגב. לפי עמדת היועמ"שית, בפני הוועדה לבדיקת מינויים לא הונחה מלוא התשתית הנוגעת לעברה המקצועי והמשפטי מול חדשות 12 וחדשות 13, ובהם תביעת דיבה שהגישה ועימותים קודמים סביב מכרז ערוץ הכנסת. בנוסף נטען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מנוע מלעסוק במינויה, מאחר שהיא מופיעה כעדת תביעה במשפטו הפלילי ונכללת בהסדר ניגוד העניינים שלו.

maximize-image
images-count3+
עו"ד כנרת בראשי | קרדיט: ללא

גם בעניינם של עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין הועלו טענות דומות. היועמ"שית ציינה שורת התבטאויות חריפות נגד כלי תקשורת ועיתונאים, וטענה כי חלק מהאמירות עשויות להעיד על משוא פנים כלפי גופי השידור שעליהם אמורה המועצה לפקח.

בהחלטה שפורסמה הערב מתחו השופטים ביקורת חריגה על התנהלות הממשלה. בג"ץ ציין כי המדינה ביקשה ארכה להגשת תגובה עד 26 במאי, אולם גם לאחר חלוף המועד לא הוגשה תגובה מקדמית ואף לא בקשת ארכה נוספת. השופטים כתבו כי "בהינתן הצורך הדחוף להכריע בטענות שעלו", הוחלט להוציא צווים על-תנאי כמבוקש בעתירות.

עוד נקבע כי המשיבים יגישו תצהירי תשובה עד 10 ביוני. בנוסף הזכיר בג"ץ החלטה קודמת שאסרה על המועצה "היוצאת" לקבל החלטות מהותיות חדשות, וביקש התייחסות נוספת לטענות שעלו מצד חדשות 13 לגבי פעילות המועצה בתקופת הביניים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News