אתמול התבשרנו על סגירת כוח 100. מפקד היחידה פרסם מכתב וכתב כך: "כשהייתם עוברים, המחבלים היו מורידים את הראש. אתם הרמתם את קרן עם ישראל אל מול המחבלים העלובים האלה שרצחו, אנסו ושחטו ילדים. אתם גיבורי ישראל".
2+בתזמון מוזר, אתמול התפרסמה גם החלטת הרמטכ"ל להדיח את הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי. מצד אחד, הפצ"רית המדליפה שפגעה בלוחמינו מודחת. והמצד השני, כוח 100 נסגר.
צריך לומר – הדחת הפצ"רית וסגירת היחידה לא תביא לסיום הפרשה. מי ינקה את שמם? מי יחזיר להם את החודשים שבהם הוצגו כאויבי הציבור? מי יחזיר למשפחות שלהם את הרגעים הקשים? מי ישלם על ההשפלה?
2+ושימו לב לקטע הבא ממכתבו של מפקד היחידה: "מתנצל בשם כל מפקדי צה"ל על העוול ועל כך שצה"ל ואף אלוף עדיין לא התנצל על העוול. הייתם ראויים להיקרא ללשכתו של הרמטכ"ל להגיע לפורום המטה הכללי ושם היו מבקשים ממכם סליחה – כי אותנו למדו שמפקדים צריכים לקחת אחריות, ללכת מקדימה ולהוביל".
וזו האמת המזוקקת. כי להדיח את הפצ"רית זה לא מספיק – צה"ל ובראשו הרמטכ"ל צריכים להכיר בעוול, להתנצל, לקחת אחריות. ושימו לב, שר הביטחון אתמול גם שחרר סרטון, בו הוא מכנה את הפרשה עלילת דם, כפי שראוי, כפי שהרמטכ"ל והפיקוד בצה"ל לא מעז לעשות.
2+כוח 100 הוכתם – ואנחנו אומרים להם תודה. תודה ללוחמי כוח 100, תודה על המסירות, תודה שביצעתם את המשימה הקשה מכל מול האכזריים שבאויבנו ותודה למשפחות שספגו את ההכפשות יחד אתכם.
והיום, גם אם הפצ"רית מודחת – זה מאוחר מדי ומעט מדי. המערכת, היועמ"שית וחבריה שומרים עליה. דרגותיה עוד לא נשללו. האולפנים שהיו חלק מהפרשה מגנים עליה. מטפלים בה בכפפות של משי. המערכת יודעת לטפל במהירות במקרים אחרים. כמה שהיא יודעת.
אבל אצל הפצ"רית התהליך הפלילי רחוק מלהסתיים, וזו הנקודה. אסור לתת לה לחמוק בלי הרשעה ושלילת דרגות. אסור.
