הליכוד מתרסק ומגיע לנתון הנמוך ביותר שלו מאז הבחירות, התיאור הזה אולי נשמע אקטואלי, אך זו הייתה המציאות הקודרת רק לפני שנתיים, במהלך חודשי אפריל ומאי 2024. באותה תקופה, מדינת ישראל נקלעה לדשדוש צבאי מתמשך ולמלכודת מדינית מורכבת מצד ארה"ב, מצב שהותיר את בוחרי הימין מתוסכלים, כועסים וחסרי אונים מול המערכת.

כדאי להיזכר באותם חודשי "נאחס" בקיץ 2024: ישראל יצאה מחאן יונס ללא הכרעת חמאס והתמקמה על מסדרון נצרים בלבד, כש-132 חטופים עדיין נותרו בשבי. באותם ימים, הרג בשוגג של שבעת מתנדבי "המטבח העולמי" הוביל ללחץ בינלאומי כבד, וארה"ב כפתה על ישראל פתיחת מעברים והכנסת סיוע הומניטרי לחמאס בהיקפי ענק.
ניסיונות הממשלה להתקדם לכיבוש רפיח נתקלו בחומה בצורה של הקהילה הבינלאומית. תביעות בהאג, טענות לרצח עם ואמברגו אמריקאי על דחפורי D-9 גבו מחיר דמים יקר מחיילי צה"ל. בתגובה לחיסול מפקדי משמרות המהפכה בדמשק, תקפו האיראנים במאות טילי שיוט, בעוד שארה"ב מנעה תגובה הולמת. "דרדלה", הגדיר זאת אז אחד השרים בממשלה.

אפילו כשישראל השתלטה לבסוף על ציר פילדלפי ופאתי רפיח, התקשורת במקהלה מתוזמרת טענה כי "זה לא סלע קיומנו". הכל נראה תקוע, ללא אופק צבאי או מדיני נראה לעין. אך היום, שנתיים אחרי, הגלגל התהפך: כל החטופים בבית, חאן יונס ורפיח הוכרעו, וישראל כתשה את חיזבאללה, סוריה ואיראן עד סף כניעה. הליכוד זינק מ-25 ל-35 מנדטים, בעוד גנץ ששלט בסקרים דעך.
גם היום אנו עדים לירידה של הליכוד בסקרים מנקודת השיא שלו. הדשדוש וחוסר המענה הביטחוני הנוכחי מוציאים את בוחרי הליכוד משלוותם, אך חשוב להבין את המגמה: הם לא עוברים לבנט או לאייזנקוט. הם מביעים מחאה, רוטנים וממתינים על הגדר לשינוי המיוחל, בדיוק כפי שקרה בסבבים הקודמים של הלחימה.

מלחמה היא עולם של אי-ודאות ותמרונים מדיניים וצבאיים מורכבים. שלושה חודשים בלבד אחרי אותם חודשי מלנכוליה בקיץ 2024, האופוריה והתקווה חזרו לרחובות. גם הקיפאון הנוכחי צפוי להישבר בקרוב, כפי שקורה תמיד במערכות ממושכות. למי ששכח, כך נראו הסקרים באותו קיץ של שנת 2024, רגע לפני השינוי הגדול.

