בימים האחרונים פיד שמאל גועש ורועש בגלל מאמר של רביב דרוקר בעיתון הארץ. זה אותו רביב דרוקר שמטיף שנים נגד גזענות, אבל הפעם הוא כותב: "זה לא צודק וזה גזעני, אבל הפלת משטר נתניהו היא צורך קיומי דרמטי, הראוי לאובדן של שלושה-ארבעה מנדטים של המפלגות הערביות".
2+שימו לב, דרוקר מתייחס לחברה הערבית ולמצביעיה כנתינים במשחק הפוליטי שלו. עדיף בלעדיהם, העיקר להפיל את ראש הממשלה נתניהו. כן כן, הוא בעצמו כותב שזה גזעני, לא אני אומרת – רביב דרוקר אומר.
ולמה הוא מוכן להיות גזען? כי מבחינתו יש מטרה אחת: רק לא ביבי.
החברה הערבית הופכת לכלי במשחק פוליטי. אם הם מצביעים למפלגה ערבית זה לא טוב, אם הם מצביעים ליאיר גולן זה טוב. כאן מגיעה היהירות האמיתית – מה, כל החברה הערבית יושבת ומחכה שרביב דרוקר יגיד לה למי להצביע? אין להם דעות? אין להם אידיאולוגיה? אין להם עמוד שדרה? הרבה זמן לא ראיתי זלזול כזה במגזר שלם.
2+וזו הכותרת של המאמר: לא למשותפת ערבית, כי 17 מנדטים מבחוץ שווים פחות משישה בתוך הקואליציה.
שימו לב מה חסר פה: מה הציבור הערבי רוצה, מה הציבור הערבי חושב, איך הציבור הערבי רוצה להיות מיוצג. כל זה בכלל לא מעניין – הדבר היחיד שמעניין הוא איך מסדרים את המנדטים כך שיתאימו למטרה הפוליטית הרצויה.
הנה האבסורד: דרוקר מתנגד למשותפת לא בגלל מה שהמשותפת אומרת, לא בגלל מה שחלק מחבריה אמרו אחרי 7 באוקטובר, לא בגלל שהם לא מוכנים להגדיר את חמאס כארגון טרור, לא בגלל שחלקם האשימו את צה"ל בטבח ורצח ברצועת עזה – הוא מתנגד לה רק כי היא עלולה לפגוע בגוש הפוליטי שלו.
2+אבל אם יש סיבה אמיתית שרביב דרוקר צריך להתנגד לרשימה המשותפת, היא לא קשורה לנתניהו ולא קשורה למספר המנדטים, היא קשורה לאידיאולוגיה של המפלגות שמרכיבות אותה, לעמדות שהן מבטאות ולדרך שהן בוחרות לייצג את הציבור שלהן.
מזה דרוקר מתעלם, מזה שמאל מתעלם, למה? כי צריך להפיל את הימין.
