שבעה באוקטובר אמור היה להיות קו פרשת המים. היום שבו ישראל התעוררה מהאשליה שניתן לקנות שקט ביטחוני באמצעות היתרי עבודה ורווחה כלכלית. אך הפרק השני של סדרת התחקירים "השב"חים", ששודר אמש, חושף תמונה מדאיגה: בשטח, בקו התפר ובין מסדרונות הממשלה, הקונספציה עדיין חיה, בועטת ופרוצה מתמיד.
הוויכוח בצמרת: האם הפלשתינים הם "שסתום לחץ"?
אחד הרגעים המרתקים בפרק חשף את מאחורי הקלעים של הקבינט. שר הכלכלה, ניר ברקת, תיאר את העימות חזיתי מול מערכת הביטחון: "היה לי ויכוח גדול מאוד בתחילת המלחמה" חשף ברקת. "שר הביטחון ומשרד הביטחון אמרו – אל תכניסו עובדים זרים. בוא נשאיר מקום להחזיר את העובדים הפלסטינים, כי זה 'משחרר לחץ' ביהודה ושומרון".
2+הגישה הזו, לפיה כניסת אלפי פועלים ללא פיקוח הדוק היא כלי לשמירה על היציבות, היא בדיוק מה שד"ר מוטי קידר מכנה "רולטה רוסית". לדבריו, המציאות הנוכחית היא לא פחות מנס יומיומי. "בכל יום שאין פיגוע על ידי שב"חים, זה נס" אומר קידר בפרק. "בימים שיש פיגוע – לא קרה הנס באותו יום. כך צריך להתייחס לזה. כל יום זה עלול לקרות".
המודיעין שזורם מעבר לגדר
התחקיר מעלה דמיון מצמרר בין המחדל בדרום למה שקורה כעת בלב הארץ. קידר ויובל מלכא מזהירים בפרק כי השב"חים אינם רק מחפשי פרנסה, אלא משמשים כזרוע המודיעינית של חמאס ביו"ש.
"אנחנו מאפשרים להם לחדש את המודיעין" מתריע קידר. "כפי שעשו ברצועת עזה – נכנסו, למדו איפה כל בסיס, כמה שומרים יש, איפה עמדות השמירה. השב"חים הם המקורות שמביאים להם את האינפורמציה".
"דלת מסתובבת" בחסות החוק
בשטח, המציאות מייאשת עוד יותר. מצלמות הדוקו ליוו את לוחמי מג"ב בסיורים בקו התפר, שם הם נאלצים להתמודד עם סד"כ חסר ועם מערכת משפט שנתפסת כלא רלוונטית.
"יש לנו גזרה שלמה לסרוק, ולוקח לתצפית זמן לזהות מישהו יורד על חבל" מספר לוחם מג"ב מתוך הג'יפ. "הם מנצלים את ה-5 דקות שצוות מתנתק לנקודה אחרת כדי לקפוץ. אנחנו יכולים להיות 12 שעות על הגדר, לתפוס אותם, ואז לראות אותם חוזרים פעם אחר פעם".
2+הלוחמים מתארים "דלת מסתובבת": השב"חים שנתפסים משוחררים במהירות על ידי בתי המשפט, והענישה המקלה הופכת את הסיכון של השב"ח למשתלם מול הרווח הכלכלי.
קולן של המשפחות: "אפילו חתול לא צריך לעבור"
בין הנתונים היבשים על פרצות בדו"ח מבקר המדינה לבין הוויכוחים הפוליטיים, ניצבת עינת, אמו של אביב היד ז"ל, שמביאה את הזווית האנושית והכואבת של המחדל.
"הבנתי שיש שב"חים שעוברים מהגדר בגלבוע, מקום שנקרא 'שער הזהב'. אוספים אותם רכבים ישראלים לעבודות בזול" היא אומרת בכאב לטל מאיר. כשנשאלה על הטענה שהם "רק רוצים פרנסה", השיבה נחרצות: "העובדה היא שהם עבדו בעוטף עזה כל כך הרבה שנים, סמכו עליהם ובטחו בהם – והנה, עובדה שזה קרה. מאז השביעי באוקטובר הייתי מצפה ממערכת הביטחון לדאוג למצב שאפילו חתול לא יוכל לעבור שום חומה ושום גדר".
הפיגוע הבא הוא רק עניין של זמן?
הפרק השני של "השב"חים" לא משאיר מקום לספק: הכתובת רשומה על החומה – תרתי משמע. השילוב בין פרצות פיזיות בגדר, מחסור בכוח אדם בשטח, ומדיניות מדינית המעדיפה "שקט תעשייתי" על פני ביטחון הרמטי, יוצר פצצת זמן מתקתקת.
2+כפי שעולה מהתחקיר, אם מדינת ישראל לא תתעורר ותשנה את גישתה לשוהים הבלתי חוקיים – מהענישה בבתי המשפט ועד לסגירה מוחלטת של הפרצות – הנס הבא שעליו מדבר מוטי קידר עלול פשוט לא לקרות.
