פרקליטות המדינה הודיעה היום (שלישי) לבאי-כוחו של ראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ופרקליט המדינה עמית אייסמן שוקלים להעמידו לדין פלילי בעבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו.

ההחלטה מגיעה בעקבות חשדות לפיהם במהלך חודש אוקטובר 2024, לאחר שנודע לברוורמן על קיומה של חקירה ביטחונית סמויה שעסקה במסירת ידיעה מודיעינית מסווגת לעיתון "בילד" הגרמני, הוא פעל לבירור מעורבותה של הלשכה בפרשה מול יועץ התקשורת אלי פלדשטיין, תוך בחינת אפשרות לפעול לעצירת המהלך.
התשתית הראייתית שגיבשה הפרקליטות מתמקדת בפעולות שנקט ברוורמן עם נודעו לו פרטי החקירה החשאית במערכת הביטחון. על-פי החשד, על רקע מילוי תפקידו, נודע לברוורמן באוקטובר 2024 כי מתנהלת חקירה סמויה בעניין מסירת ידיעה מודיעינית גולמית, שסווגה כידיעה סודית ביותר לשותפי סוד בלבד והושגה באמצעות אמצעי מודיעיני מסווג. ידיעה זו הועברה לעיתון "בילד" הגרמני, שם פורסם חלק משמעותי מתוכה וציטוטים חלקיים מתוכנה.

לפי הפרקליטות, בסמוך לאחר מכן, ביקש ברוורמן מאלי פלדשטיין, ששימש כיועץ תקשורת לראש הממשלה, להיפגש עימו בדחיפות בבסיס הקריה בתל אביב. השניים נפגשו בשעות הלילה ברכבו של פלדשטיין בחניון התת-קרקעי של המתחם.
במהלך המפגש, שהוגדר על ידי גורמי האכיפה כבסיס לחשד לניסיון שיבוש מהלכי משפט, הקריא ברוורמן לפלדשטיין מספר שמות שהיו כתובים על דף, ובהם שמו של הנגד ארי רוזנפלד, ושאל אותו האם הוא מכיר מי מהם. בהמשך, עדכן אותו בדבר החקירה המתנהלת ושאל אותו ישירות: "זה קשור אליך? זה קשור אלינו? כי אם כן אני יכול לכבות את זה".
עורכי הדין ז'ק חן ופרופ' יניב ואקי מסרו בתגובה להודעת הפרקליטות: "מדובר בהחלטה שגויה שממשיכה את העוול האדיר שכבר נגרם למר ברוורמן. כפי שעולה מכתב החשדות, הבסיס להחלטה הוא עדותו של מר פלדשטיין. מדובר בעד שקר שהונע ממניעים זרים. תמוה מאוד שהפרקליטות, שבעצמה הגישה נגדו כתב אישום כשהיא דוחה מכל וכל את שלל גרסאותיו המופרכות וטענותיו השקריות, מבססת את החלטתה על עד לא אמין, שגם במקרה זה מסר שלל גרסאות סותרות ושקריות".

פלדשטיין השיב לברוורמן בשלילה לגבי מעורבות כלשהי, ובשלב זה השניים נפרדו. התיק מלווה מתחילתו על-ידי פרקליטות מחוז מרכז, וראש הסגל צפוי להציג את גרסתו המלאה ואת טיעוני ההגנה שלו במסגרת הליך השימוע הרשמי שייערך לו.
תחילתו של ההליך בחקירה משולבת של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, שעסקה בדליפת חומרים מסווגים מתוך מערכי המודיעין של צה"ל אל גורמים שלא הוסמכו לכך. החקירה, שהחלה כסמויה, הפכה בהמשך לגלויה עם מעצרם של יועץ התקשורת אלי פלדשטיין ונגד המילואים ארי רוזנפלד.

במהלך חודש מרץ 2026, נרשם "פינג-פונג" משפטי ממושך בין ערכאות השיפוט השונות סביב תנאיו המגבילים של ראש הסגל. נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט מנחם מזרחי, נטה בהחלטותיו להסיר מגבלות שונות מברוורמן ואף ביטל את המגבלה המונעת ממנו ליצור קשר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך הדגשה כי נאסר עליו לחלוטין לשוחח עמו על נושאי החקירה.
עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורי המשטרה והחזיר את התנאים המגבילים, הכוללים צו עיכוב יציאה מהארץ ואיסור חזרה לתפקידו הרשמי בלשכת רה"מ בשל צורכי החקירה והחשש לשיבוש – מהלך שעיכב גם את תוכניותיו להתמנות לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה.

במסגרת הדיונים במחוזי, עלה כי החקירה נקלעה באותה עת לקפאון מסוים, וזאת בשל הצורך בגביית עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהתאם לכך, אישרה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, למשטרה ולפרקליטות לזמן את ראש הממשלה למתן עדות בת שעתיים בפרשה, על אף תנאי הלחימה.
במקביל, התנהל מאבק משפטי עקרוני סביב חומרי הגלם של הריאיון שהעניק אלי פלדשטיין לעיתונאי עמרי אסנהיים ושודר בכאן 11. בריאיון זה גולל פלדשטיין את גרסתו וטען כי ברוורמן קרא לו ב"טירוף" והציג לו את רשימת קציני צה"ל תוך אמירה כי החקירה מגיעה ללשכה וכי הוא "יכול לכבות את זה".

המשטרה והפרקליטות ביקשו לשים את ידן על חומרי הגלם שלא שודרו מהריאיון לטובת קידום החקירה, ואף קיבלו לכך אישור זמני מבית המשפט המחוזי. אולם, מוקדם יותר החודש, קבע בית המשפט העליון פה אחד, בהרכב השופטים יצחק עמית, אלכס שטיין וחאלד כבוב, כי המשטרה לא תוכל לקבל בשלב זה את חומרי הגלם.
השופטים הרחיבו את היקף החיסיון העיתונאי, הדגישו את חשיבות חופש העיתונות ומניעת "אפקט מצנן" מול מקורות, וקבעו כי מדובר בבקשה רחבה מדי שלא הוכחה נחיצותה, תוך מתן אפשרות למשטרה להגיש בעתיד בקשה חדשה וממוקדת יותר.
