אם יצא לכם לעמוד הבוקר בפקק ולשאול את עצמכם איך זה הגיוני שכולם מדברים על רכבות חדשות ואוטובוסים אבל שום דבר לא זז בכביש, אתם ממש לא לבד. משרד התחבורה פרסם את הדו"ח והתוכנית האסטרטגית שלו לשנת 2050, והנתונים שנחשפים שם מסבירים בדיוק את מה שכולנו מרגישים ביום יום.
5+מצד אחד, המדינה באמת פתחה את הארנק בעשור האחרון והזרימה סכומי עתק כדי לשפר את המערכת ולעודד אותנו לוותר על האוטו הפרטי. מצד שני, בשטח האתגר עדיין גדול: השימוש בתחבורה הציבורית בארץ לא צמח בקצב שציפו לו, והישראלים עדיין מעדיפים את נוחות הרכב הפרטי .
משרד התחבורה עשה מהפכה של ממש בתקציבים שלו בשנים האחרונות. אם בעבר רק 58% מתקציב המשרד הלך לטובת תחבורה ציבורית, בשנת 2024 הנתון הזה כבר עלה ל-74%. ישנה תוספת משמעותית של כ – 19 מיליארד שקלים. אבל בשורה התחתונה, במשרד מודים שבפועל נרשמה ירידה בשימוש בתחבורה הציבורית לעומת קצב גידול האוכלוסייה, במיוחד ברגעים הכי עמוסים של היום, שעות השיא בבוקר ובערב.
5+האתגר של הרכבות והמטענים
אחד החלקים המעניינים בדוח הוא הביקורת העצמית המקצועית, שבה בוחנים מדוע פרויקטי הרכבת הגדולים מהשנים האחרונות לא הניבו את התוצאות המקוות . לפי הנתונים הרשמיים, קווים משמעותיים כמו הרכבת המהירה לירושלים או המסילה החדשה לכרמיאל פשוט לא הגיעו לכמות הנוסעים שחזו להם בשלבי התכנון הראשוניים. המשמעות היא שפחות נהגים בחרו להשאיר את הרכב הפרטי בחניה ולעבור לרכבת, ולכן גם ההשפעה של מיזמי המיליארדים האלה על הפחתת העומס בכבישים הבינעירוניים הייתה נמוכה מהצפוי .
במקביל, גם מערך הלוגיסטיקה והובלת הסחורות בארץ נשען כמעט כולו על האספלט: כ 92% מהמטענים בישראל מובלים כיום על גבי משאיות בכבישים, ורק 4% בלבד עוברים דרך מסילות הרכבת . לשם השוואה, במדינות אירופה הרכבות משנעות בממוצע כ 20% מהמטענים, מה שמפחית בצורה ניכרת את מספר המשאיות הכבדות שנוסעות בכבישים לצד הרכבים הפרטיים.
5+נתון האוטובוסים המפתיע: 80% מהנוסעים מצטופפים באותם קווים
כשצוללים לנתונים של מערך האוטובוסים בארץ, מגלים תמונה ברורה על חוסר היעילות של חלוקת הקווים הנוכחית. כיום פועלים בישראל לא פחות מ- 4,000 קווי אוטובוס שונים. אלא שבפועל, 80% מכלל הנוסעים בארץ משתמשים רק ב- 20% מהקווים האלה. במילים פשוטות: חלק קטן מהקווים סובל מעומס כבד במיוחד, בזמן שקווים רבים אחרים נוסעים עם מעט מאוד נוסעים ברחבי הערים, מה שמקשה על ניצול אופטימלי של תקציבים ושעות נהגים .
במשרד התחבורה מצביעים גם על בעיה טכנולוגית מובנית: מכיוון שבישראל אין חובת תיקוף ביציאה מהאוטובוס, המערכת יודעת בדיוק באיזו תחנה עליתם, אבל אין לה דרך מדויקת לדעת איפה בחרתם לרדת . הכשל הזה מקשה על המתכננים להבין את מסלולי הנסיעה המלאים של הציבור, ולסדר קווים ושעות פעילות בצורה הגיונית ויעילה יותר.
5+מיניבוסים בהזמנה בנייד: החזון לשנת 2050
אז מה התוכנית לעתיד כדי לשפר את המצב? במשרד התחבורה ממשיכים להאמין שמערכות מסילתיות הן המפתח לפתרון ארוך הטווח. לפי חזון 2050, רכבת ישראל צפויה להתמקד כמעט לחלוטין בנסיעות בינעירוניות ארוכות ומהירות במיוחד, בעוד שמערכות המטרו והרכבות הקלות החדשות יקחו פיקוד מלא ויטפלו בתנועה בתוך הערים הגדולות. מערך האוטובוסים צפוי לעבור את השינוי הדינמי ביותר, במטרה לתקן כשלים שבהם 80% מהנוסעים מצטופפים כיום ב-20% מהקווים בלבד.
1. זינוק של 25% במהירות הנסיעה בתוך הערים – היעד האסטרטגי הוא העלאת המהירות המשוקללת מדלת לדלת במטרופולינים מ-12 קמ"ש כיום ל-15 קמ"ש ב-2050. הדבר יבוצע באמצעות תעדוף מוחלט לאוטובוסים ברחובות, פריסת נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) ומערכות רמזורים חכמות המזהות אוטובוסים ומעניקות להם גל ירוק בצמתים.
2. מעבר לתחבורה דינמית לפי דרישה (On-Demand) באזורים דלי ביקוש, בשעות שפל ובמרחב הכפרי – שבהם הפעלת אוטובוסים גדולים וקבועים אינה יעילה ואינה כלכלית – יבוטלו הקווים המסורתיים. במקומם יופעל מערך של מיניבוסים גמישים ושירותי "מיקרו-טרנזיט" שיוזמנו בזמן אמת על ידי הנוסעים באמצעות אפליקציה מותאמת.
3. מודל סבסוד דינמי מבוסס ביצועים – המדינה תפסיק לסבסד חברות אוטובוסים לפי קילומטרז' נסיעה יבש, ותעבור לסבסוד דינמי המותנה ברמת השירות, אמינות הקו, עמידה בזמנים ושביעות רצון הנוסעים בפועל.
4. איפוס פליטות מוחלט (100% אוטובוסים ירוקים)הגדרת יעד מחייב של 100% אוטובוסים עירוניים מאופסי פליטות (מעבר מלא להנעה חשמלית מבוססת סוללות וטכנולוגיות מימן) עד שנת 2050.
5+5. שירות פרו-אקטיבי מבוסס AIשימוש במערכות בינה מלאכותית שיזהו עומסים חריגים בקווי האוטובוסים מראש, יספקו לנוסעים התראות ומסלולים חלופיים בזמן אמת בנייד, ויתאימו את תדירות האוטובוסים באופן אוטומטי לביקוש המשתנה.
