למעלה מ-100 אזרחים פקיסטנים מוסלמים-שיעים שבו לאחרונה מאיחוד האמירויות הערביות לכפריהם במחוז צ'אקוואל שבפקיסטן, לאחר שהורחקו מהמדינה ללא אפשרות לקחת את חפציהם או לגשת לחסכונותיהם, כך דווח היום (שלישי) ברויטרס.
4+על פי דיווחים ונתונים של ארגונים פוליטיים בפקיסטן, מדובר ככל הנראה בחלק מגלי השבה נרחבים יותר של פועלים ומומחים שיעים שבוצעו במהלך המלחמה באיראן, גל אשר עורר עניין בקרב ארגון זכויות האדם הבינלאומי "Human Rights Watch" שהחל לבדוק את נסיבות המקרים.
סוכנות הידיעות רויטרס בחנה את מסמכי ההגירה, אשרות השהייה ופרטי הטיסות של 103 אזרחים פקיסטנים שטענו כי הורחקו על רקע עדתי, ואף ראיינה 24 מהם. מן העדויות עולה כי חלק מהעובדים הועברו למתקני מעצר זמניים לפני שהועלו לטיסות חזרה לפקיסטן.
4+על פי מסד הנתונים שריכז הארגון הפוליטי השיעי בפקיסטן "מג'ליס וואהדת-א-מוסלמין", כ-7,500 אזרחים פקיסטנים שיעים הוחזרו מהמפרץ מאז 28 ביוני, המועד שבו פתחו ארצות הברית וישראל בתקיפות באיראן, שהובילו בהמשך גם למטחי טילים וכטב"מים איראניים לעבר איחוד האמירויות.
משרד החוץ של איחוד האמירויות בחר שלא להגיב רשמית לרשימת השאלות שהופנתה אליו. עם זאת, משרד הפנים של פקיסטן הבהיר בהצהרה רשמית כי איחוד האמירויות לא הרחיקה איש על רקע השתייכות עדתית או דתית, וכי הצעדים שננקטו נבעו אך ורק מהפרת תקנות השהייה והחוקים המקומיים של האמירויות. עדויות המגורשים מספרות כי נשאלו על הקשר לאיראן ואם מימנו את הרפובליקה האיסלמית.
4+משרד החוץ בפקיסטן הוסיף כי "נתוני המורחקים נותרים יציבים" השנה. בכיר בממשל הפקיסטני אישר בעילום שם כי איסלמבאד בוחנת את המצב, אך נמנעת מלהעלות את הנושא באופן פומבי משיקולים דיפלומטיים.
פקיסטן מחזיקה באוכלוסייה השיעית השנייה בגודלה בעולם אחרי איראן, המונה כ-40 מיליון בני אדם – כ-17% מכלל האוכלוסייה במדינה, בעוד שאיחוד האמירויות ומדינות המפרץ האחרות נשלטות על ידי רוב סוני. כ-1.8 מיליון פקיסטנים חיים ועובדים באמירויות, והם אחראים על העברות כספים קריטיות של למעלה מ-6 מיליארד דולר בשנה לכלכלת פקיסטן. במקביל, ממשלת פקיסטן פועלת בשבועות האחרונים כמתווכת בניסיון להביא להרגעת הלחימה והמתיחות האזורית.
4+מקורות בארגוני זכויות אדם עצמאיים, כמו MENA Rights Group השוכן בז'נבה, ציינו כי בדיקות לגבי נתיני מדינות זרות ממוצא שיעי באמירויות מתקיימות מזה שנים, אך העדויות האחרונות מצביעות על עלייה בהיקף הבדיקות והחקירות סביב מקורות המימון והעברות הכספים. חלק מהמרוחקים, ובהם מנהל לשעבר ברשת המטרו של דובאי שהתגורר באמירות 16 שנים, שיתפו כי נחקרו לגבי גובה שכרם והאם הם מעבירים כספים לתמיכה באיראן, לפני שהועברו לשדות התעופה.
מייקל פייג', סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה ב-Human Rights Watch, מסר כי הארגון בוחן את העדויות הללו לעומק, מתוך מטרה לבחון האם קיים קשר ישיר בין המצב הביטחוני והמלחמה במפרץ לבין שינוי במדיניות ההגירה ואכיפת התקנות כלפי העובדים הזרים.
