accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

בניגוד לנוהל המקובל: ההודעה החריגה של ועדת הבחירות

אברהם חסון

אברהם חסון

ט סיון ה'תשפו (25.05.26)

33

20

like

74

dislike

בניגוד לנוהל: ועדת הבחירות המרכזית הודיעה כי תוכל לקיים את הבחירות לכנסת גם אם יעברו פחות מ-90 יום מאישור החוק לפיזור הכנסת • ההחלטה עשויה לאפשר את הקדמת הבחירות ל-1 בספטמבר גם אם החוק יאושר לאחר המועד שנחשב עד כה לקריטי • בעבר הבהירו בוועדה כי "אין לקצר את ימי הבחירות מתחת ל-90 יום הקבועים בחוק"


רוצה שנקריא לך?

מגישים

בניגוד לנוהל המקובל ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט נועם סולברג הודיעה כי ניתן יהיה לקיים את הבחירות הקרובות לכנסת גם לא עברו 90 יום ממועד אישור החוק לפיזור הכנסת בקריאה סופית. מהוועדה נמסר כי "הוועדה תבצע את הבחירות במועד שתקבע הכנסת גם אם יהיו פחות מ-90 יום להיערכות". יחד עם זאת בוועדה ציינו כי "בדרך כלל, בכל מערכות הבחירות הוקצו לוועדה 90 ימים להיערכות ובין היתר בשל הצורך לבצע פעולות על פי חוק אשר מחייבות מרווחי זמן בין פעולה לפעולה (על פי חוק)", כך לשון הוועדה.

maximize-image
images-count3+
ועדת הבחירות המרכזית. צילום: אוליביה פיטוסי פלאש 90

יודגש כי בכל מערכות הבחירות הקודמות דרשה ועדת הבחירות המרכזית פרק זמן של לפחות 90 יום מיום פיזור הכנסת ועד למועד הבחירות. הפעם החליטה הוועדה כי ניתן לחרוג ממועד זה ולהקדים את הבחירות בהתאם להחלטת הכנסת. הנחת העבודה במערכת הפוליטית, בפרט אלה המעוניינים בהקדמת הבחירות לתחילת חודש ספטמבר, כי יש צורך להעביר את החוק לפיזור הכנסת בקריאה סופית במליאה עד ליום שני בעוד שבוע, 1 ביוני, על מנת שהבחירות תתקיימנה ב- 1 בספטמבר. כעת, על פי הודעת הוועדה, יוכלו באופוזיציה ובמפלגות הקואליציה התומכות בבחירות מוקדמות, לדרוש כי הבחירות יתקיימו ב- 1 בספטמבר גם החוק יאושר במליאת הכנסת במועד מאוחר יותר מאשר יום שני הבא.

עוד יודגש, כפי שציינה הוועדה בהודעתה, כי החוק קובע שורה של מועדי ביניים עד לקיום הבחירות, כמו מועד אחרון להגשת רשימת מועמדים, וכן מועד לדיון בבקשה לפסילה של מועמדים או רשימות, לרבות פרק זמן שיאפשר למועמדים או רשימות שנפסלו לערער לבג"ץ מבלי שיפסידו את המועד האחרון לרישום.

maximize-image
images-count3+
בחירות בחודש הרחמים והסליחות? צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי

פרק זמן נוסף המוגדר בחוק הוא ההודעה לבוחר שצריכה ועדת הבחירות המרכזית להוציא באמצעות הודעות דואר לכלל בעלי זכות ההצבעה וכן מועד נוסף לתחילת שידורי התעמולה הרשמיים בטלוויזיה וברדיו. זמן נוסף מוקצה על פי החוק לבחירת אותיות פתקי ההצבעה לכל רשימה.

בנוסף לכל אלה ישנן היערכויות נוספות של ועדת הבחירות המרכזית שאינם מופיעות ישירות בחוק, כמו שכירת עובדי ועדות קלפי, יו"ר ומזכיר לכל קלפי ברחבי הארץ, סופרי קולות, מערכת שינוע מאובטחת לאתר הספירה בכנסת, וכן הקמת מערכת ממוחשבת למניית הקולות הכשרים. במהלך ביצוע תהליכים אלה צריכה ועדת הבחירות לקיים קשרים עם ספקים בהליכי מכרז מזורזים, תהליך שאורך פרק זמן לא קצר.

שופט העליון נעם סולברג |
maximize-image
images-count3+
יו"ר ועדת הבחירות, שופט העליון נעם סולברג | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עוד קשור מועד הבחירות לקביעת מועדים נוספים שקשורים לתאריך הבחירות אבל לא קשורים ישירות לוועדת הבחירות המרכזית, כמו למשל הודעה לבוחר בבחירות מקדימות במפלגות, סגירת ספר הבוחרים, מועד הבחירות ומתן אפשרות ערעור- כל זה עוד בטרם יגיע המועד האחרון לרישום המועמדים והגשת הרשימות.

כך למשל בהתייחסה להצעה של מיקי זוהר לקיים את מערכת הבחירות בסבב השני בשנת 2019 תוך 45 יום מסרה הוועדה בתגובה כי "זה לוח זמנים לא ריאלי. גם ככה אנחנו על הקשקש, כי מדובר ב-90 יום ברוטו ורק 65 מהם הם ימי עבודה. אי אפשר לקצר לפחות מזה".

לקראת בחירות 2020 כשעלתה בוועדת הכנסת הצעה של ח"כ איתן גינצבורג לצמצם את לוח הזמנים הבהירה מנכ"לית הוועדה אורלי עדס כי "אין לקצר את ימי הבחירות מתחת ל-90 יום הקבועים בחוק".

עקבו אחרינו גם ב-Google News