במכתב ששלח לעיתון "הטלגרף", חשף ג'רמי ג'ייקובס כי הוא ורעייתו העמידו לאחרונה את ביתם למכירה והם נמצאים בעיצומם של סידורים לקראת מעבר קבוע למדינת ישראל. ההחלטה התגבשה אצלו בעקבות שרשרת אירועים שהחלה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, והגיעה לשיאה חודש לאחר מכן במהלך אירוע אנטישמי במרכז לונדון.

ג'ייקובס סיפר כי בנובמבר שלאחר המתקפה, כאשר צעד ברחוב עם שלושת נכדיו הצעירים, הם חלפו על פני קולג' בלונדון. במקום התקיימה הפגנת סטודנטים נגד מכירת נשק לישראל, והמוחים החלו להטריד אותם בגלל שחבש כיפה. "הם צעקו עליי", שחזר. "זה היה כל כך לא נעים. נאלצתי לדחוף את נכדותיי הקטנות קדימה, בתקווה שהן לא באמת מבינות ומודעות למה שקורה סביבן".
המקרה הזה גרם לו להבין כי יהודי בריטניה אינם יכולים עוד לסמוך על החברה הסובבת שתעמוד לצידם. לדבריו, תחושה זו התחזקה לנוכח התגובה הציבורית הרפה שנתקלה בה קריאתו של הרב הראשי, סר אפרים מירוויס, אשר הפציר ב"רוב הדומם" לתמוך ביהודי בריטניה. "איבדתי את האמונה בחברה הבריטית", הודה ג'ייקובס. "אני כבר לא מאמין שאנשים יגנו עלינו. בטח שלא הרוב".
חרדה ברחובות לונדון: ילדים נאלצים להסתיר סממנים יהודים
ג'ייקובס מתאר הידרדרות חמורה באטמוספירה הציבורית כלפי יהודים בבריטניה, עד כדי כך שכל סממן זהות גלוי ברחובות לונדון מלווה כיום בחרדה קיומית. "כשאני מסתובב בלונדון עם כיפה אני תמיד מפחד. אם מישהו יתקוף אותי, אני לא יכול להיות בטוח שמישהו יבוא להגנתי".

לדבריו, העויינות כלפי יהודים הפכה לנורמה מקובלת, במיוחד במוסדות האקדמיים ובקמפוסים של ההשכלה הגבוהה, דבר שמזכיר לו תהליכים היסטוריים אפלים. "אני מהסס להשוות למה שקרה בשנות ה-20 וה-30", אמר, "אבל בגרמניה, השנאה החלה להתפתח קודם כל באקדמיה, עוד לפני שהיא אומצה על ידי המעמדות הפוליטיים.
זה בדיוק מה שקורה בבריטניה כיום". הוא הוסיף כי סטודנטים ואנשי אקדמיה יהודים הסובלים כעת מהתנכלויות, חווים לחץ כבד רק בשל קשר כלשהו, ולו הקלוש ביותר, לישראל.

הפחד חילחל עמוק גם אל תוך מערכת החינוך והחיי היומיום של הדור הצעיר: נכדיו של ג'ייקובס נאלצים להסתיר את סמלי בית הספר שעל תלבושתם האחידה כדי לשמור על ביטחונם.
בבית ספר יסודי יהודי אחר באזור, הונחו התלמידים שלא ללבוש את מדי בית הספר במרחב הציבורי לפני סיום הלימודים. "בריטניה היא כבר לא המדינה שהיא הייתה", קבע, "זה פשוט לא האופן שבו אנחנו אמורים לחיות את חיינו בחברה מערבית".

בישראל בטוח יותר – אפילו תחת מתקפת טילים
למרות המלחמה והאיומים הביטחוניים, ג'ייקובס מדגיש כי ישראל מרגישה כיום בטוחה ומאוחדת הרבה יותר מבריטניה. הוא שיתף כי במהלך ביקור שערך עם רעייתו בישראל ביוני 2025, בזמן שהתרחשה המלחמה הראשונה מול איראן, הם נאלצו לרוץ למקלטים ולמרחבים מוגנים פעמיים או שלוש מדי לילה במשך שבוע שלם.
למרות זאת, החוויה שלו הייתה חיובית לחלוטין מבחינה חברתית. "האווירה הייתה כל כך חזקה, כל כך חברית ומלוכדת", הסביר. "כשאני הולך בישראל, אפילו באזור מלחמה, אני מרגיש בבית. בלונדון, המקום שבו אנחנו חיים, התחושה הזו נעלמה לחלוטין".

ג'ייקובס חתם את מכתבו באזהרה דרמטית למנהיגי בריטניה, וטען כי אם האנטישמיות הגואה לא תטופל ביד קשה ובאופן מיידי, המדינה תאבד את הקהילה היהודית שלה לצמיתות: "אחרים ילכו בעקבותינו. חברות שנכשלות בהגנה על היהודים שלהן, ממעטות להתאושש מכך".
