החשש מפני התפשטות נגיף האבולה מחוץ ליבשת אפריקה עלה מדרגה, באיטליה, לאחר שאישה וגבר שחזרו בת שלושה חודשים באוגנדה פיתחו תסמינים חריפים המזוהים עם המחלה. השניים סבלו מחום גבוה, בחילות, הקאות ובעיות במערכת העיכול – והועברו באופן מיידי לבידוד מוחלט בבית החולים.

ברקע הדרמה באירופה, ההתפרצות באפריקה ממשיכה להחריף. ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו דווח על יותר מ-850 מקרים חשודים ולמעלה מ-200 מקרי מוות. בין ההרוגים הראשונים נמנו שלושה מתנדבים של הצלב האדום, שנדבקו ככל הנראה בזמן שטיפלו בחולים וניהלו קבורות של קורבנות המחלה.
במקביל, אזורי הגבול בין אוגנדה, קונגו ורואנדה נמצאים תחת מעקב רפואי הדוק בשל עלייה חדה במספר הנדבקים. בארגון הבריאות העולמי הודו לאחרונה כי קצב ההתפשטות של המחלה עלול להיות מהיר בהרבה מהתחזיות הראשוניות.

"לא מבינים את שרשראות ההדבקה"
קייט וייט, מנהלת תוכניות ב"רופאים ללא גבולות", שהגיעה לאזור ההתפרצות בקונגו, התריעה מפני קשיים חמורים בניהול המשבר. לדבריה, ההתפרצות הנוכחית מורכבת במיוחד משום שמדובר בזן נדיר של אבולה, שלגביו אין כיום חיסון מאושר או טיפול תרופתי ייעודי – מלבד חיסונים ניסיוניים הנמצאים בשלבי פיתוח.
וייט הסבירה כי העובדה שמוקד ההתפרצות נמצא באזור סכסוך אלים פוגעת ביכולת לאתר נדבקים ולעקוב אחר שרשראות ההדבקה. "ההתפרצות השתוללה במשך זמן רב לפני שאובחנה", אמרה. "כשלא מבינים את שרשראות ההדבקה, קשה מאוד להשתלט על האירוע".

לדבריה, סגירת מרחבים אוויריים באזורי ההתפרצות מקשה משמעותית על הכנסת ציוד רפואי וצוותים בינלאומיים וקיים גם מחסור עולמי בערכות בדיקה מהירות, מצב שעלול לגרום לכך שאנשים שאינם חולים באבולה יוחזקו לצד חולים קשים במרכזי טיפול מזוהמים.
מהו נגיף האבולה?
נגיף האבולה מועבר במקור מבעלי חיים לבני אדם, בדרך כלל בעקבות מגע עם חיות נגועות. לאחר ההדבקה הראשונית, הנגיף עובר במהירות בין בני אדם באמצעות מגע ישיר עם נוזלי גוף כמו דם, קיא והפרשות.

תקופת הדגירה של המחלה נעה בין יומיים ל-21 ימים. בשלב הראשון התסמינים דומים לשפעת קשה או למלריה וכוללים חום גבוה, כאבי ראש ועייפות חריפה. בהמשך מופיעים הקאות, שלשולים, פגיעה רב-מערכתית ולעיתים גם דימומים פנימיים וחיצוניים – תופעות שמובילות לאחוזי תמותה גבוהים במיוחד.
