עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 2000 המשיכה היום (שני) כאשר הוא התייחס למערכות היחסים והאינטריגות הפוליטיות שליוו את ימי חוק "ישראל היום" בנובמבר 2014. התובע, יונתן תדמור, ניסה לעמת את נתניהו עם דוחות של חברת הלובינג "פוליסי" שהועברו יומיים לפני ההצבעה ליועצת החקיקה שלו, פרח לרנר, וניבאו סיכויים שקולים לחוק.
5+נתניהו שלל כל היכרות עם המסמך, וחשף שיחה נוקבת שניהל בזמן אמת עם מקורבו, איל ההון שלדון אדלסון ז"ל, שסירב להקשיב לאזהרותיו. "אמרתי לאדלסון שהוא הולך להפסיד", שחזר נתניהו מעל דוכן העדים. "אמרתי לו: 'שלדון, אתה יודע הרבה דברים, אבל אתה לא מבין בפוליטיקה ישראלית ואני כן. זה כאן לא וושינגטון, זה הכנסת והלובי הזה חסר משמעות'.
"הוא אמר לי 'מה פתאום, אני הולך לנצח', ולא סיפר לי שהוא שכר חברת לוביסטים. אמרתי לו שזה לא יעבוד. להתמודד עם גורם כל כך עוצמתי כמו נוני מוזס, ידיעות אחרונות ו-YNET – אדלסון פשוט לא הכיר את המציאות הזו, ואני צדקתי".
5+הדרמה באולם המשיכה כאשר התביעה הציגה את יומן לשכת ראש הממשלה מה-2 בנובמבר 2014, והוכיחה כי שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, נועדה עם נתניהו בלשכתו דקות ספורות לפני שנכנסה באיחור לוועדת השרים לחקיקה ואישרה את מתן חופש ההצבעה יחד עם זאב אלקין.
תדמור הציג את עדותה של לבני בבית המשפט, שם טענה כי הופתעה לחלוטין מהמהלך של נתניהו, שכן מי שבאמת מתנגד לחוק יכול היה להגיש ערר לממשלה ולעצור את ההצבעה בדרכים מקובלות, במקום לאפשר לחוק לעלות לקריאה טרומית.
5+נתניהו הדף את עדותה בנחרצות ותקף את התנהלותה: "אין לי מושג מה היה מפתיע ומה לא, אני מדבר עובדתית ומה שלבני אומרת פה עובדתית לא נכון. אי אפשר היה לעכב את החוק באמת באמצעות ערר. בקואליציה מפוררת, הגשת ערר לממשלה לא שווה כלום, כי חברי הממשלה יצביעו נגדך בוועדת השרים והקואליציה תצביע נגדך בכנסת.
"לבני עצמה רוממה את הייעוץ המשפטי, ואז הלכה וסתרה את החלטת הייעוץ והצביעה בעד החוק של מוזס. אלקין הציג לי ניתוח לוגי ומסודר ואמר לי: 'אין לך רוב, שכח מזה'. המוצא היחיד כדי לא להתבזות היה לקבל את חופש הצבעה, ובגלל זה הפרקליטות מסתירה את העדות הקריטית של אלקין מבית המשפט".
נקודת מחלוקת מרכזית נוספת נרשמה סביב עדותו של השר יריב לוין, שאישר בעבר כי הנתב של החוק לוועדת הכנסת היה "טריק" שנועד לקבור את הצעת החוק של איתן כבל לתקופה ממושכת. התובע תדמור הטיח בנתניהו כי כל המהלכים הללו, כולל שליחתו של ראש הסגל ארי הרו להיפגש עם לוין בביתו בזמן שהתאושש מניתוח, היו "הצגה" אחת גדולה שנועדה לשדר רצינות למוזס ולשמר את מערכת היחסים איתו.
5+נתניהו סירב לקבל את הפרשנות והגדיר את המהלך כטקטיקת לחימה לגיטימית לחלוטין במערכת הפרלמנטרית: "בוודאי שידעתי שאפשר להעביר את זה לוועדת הכנסת, זו המציאות – אתה יכול לעצור את זה ככה לזמן מוגבל. אני בטקטיקה פוליטית יכול לעשות הרבה דברים. לא רציתי שמוזס יחשוב שזהו נגמר העניין מיד, כי אז הוא היה נוקט פעולות דרסטיות בתוך הכנסת וזה דבר שרציתי למנוע. מה ההבדל בין הגנה בבית המשפט למה שקורה בכנסת? טקטיקה פוליטית כמו טקטיקה משפטית".
בסיום דבריו, הסביר נתניהו מדוע בחר למדר את שותפיו הקרובים ביותר, יריב לוין וזאב אלקין, מהחלטתו הפנימית לפזר את הכנסת במקרה של קריסה טוטאלית: "אני לא שיתפתי אותם בכל המחשבות שלי כי אי אפשר לשתף את כולם. לא רציתי שהם ידעו שאני מתכוון להפיל את הממשלה, כי ברגע שאנשים יודעים את זה – הם מיד מקצינים את העמדות שלהם בשטח.
5+"ניסיתי לייצר מסכת עבודה שמעכבת, כובלת ומסרסת את החוק, והייתי היחיד שנלחם ובנה בריקדות מול מוזס, בזמן שכל אלה שהתמסרו אליו ועשו איתו עסקאות יושבים בחוץ. זה אבסורד והכול הפוך".
