בסוף השבוע האחרון סרטון אחד הטריף את הרשת. סרטון מצחיק, ציני, עם אמת מזוקקת על האופן שבו השמאל מסתכל על הימין. כמה הטריף? הסרטון הגיע עד לאיילון מאסק ששיתף אותו עם תרגום לאנגלית – והעלה אותו בכך למיליוני צפיות.
אבל מחנה השמאל שצפה בו – איבד את דעתו. למה? כי היוצרים נתן סלומון ועדי שמאי פשוט קלעו בול. הדור הזה, שרואה את ההורים ממשיכים ללכת בכל מוצ"ש לקפלן ומסתכלים על המציאות ולא מבינים מה קורה כאן – הדור הולך ונהיה ימני יותר ומפוקח יותר.
ויש משהו מאוד משעשע בכל הסערה הזאת סביבו. למשל, כותב אחד מ"ארץ נהדרת", ששנים מייצרים פה בכאילו "תכנית סאטירה" אבל האמת שזה רק מפגן תעמולה נגד הימין, והם לעולם לא יהיו מספיק מתוחכמים לייצר סרטון שצוחק עליהם, על השמאל, על המפגינים, על אלה ששונאים את כל מי שלא באג'נדה.

כתב כך: "הסרטון שהליכוד שחרר עכשיו הוא פשוט התרסקות. קרינג' ברמות שקשה להסביר, ובעיקר ניתוק מוחלט". איזה קטע זה שכיוצאים מהבועה של ארץ נהדרת והטוויטר – פתאום קולטים שהמדינה נראית אחרת לגמרי.
כי באמת יש אנשים שחיים בסרט הזה שבו כולם נגד ביבי, כל החברים שלהם נגד ביבי, כל הפאנלים נגד ביבי, כל הטורים נגד ביבי. ואז מגיע יום הבחירות –
והמציאות דופקת בדלת כל פעם מחדש.

ושימו לב גם לדבריו של גיא פלג, שמכנה את ראש הממשלה "שליט" ובעצם מסביר למה הסרטון הזה עבד כל כך חזק -כאילו הסאטירה נכתבה ממש עליו, אבל זה בדיוק הסיפור.
כי יש המון אנשים שמרגישים שמסתכלים עליהם מלמעלה. כאילו אם הם מצביעי ימין אז הם פחות נאורים, פחות חכמים, פחות "האנשים הנכונים".

ואז מגיע סרטון רשת אחד, שצוחק בדיוק על ההתנשאות, על הניתוק,
ופתאום כל המערכת נכנסת ללחץ. והדור הצעיר כבר פחות מתרגש מזה. פחות מפחד. פחות מתנצל.
