גוף התקשורת הקטארי אל-ג'זירה דיווח היום (חמישי) כי איראן דרשה מהמתווכת פקיסטן עוד זמן ללמידת ההצעה החדשה של ארה"ב. מקור פקיסטני הוסיף לדיווח כי המחלוקת בנושא האורניום האיראני נשארה המחלוקת העיקרית בשיחות בין שתי המדינות.

הדיווח הגיע לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס אמש למתיחות מול איראן ואמר כי "השאלה היחידה היא האם נסיים את זה צבאית או שהם יחתמו על עסקה". לדבריו, ארה"ב לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני, והבהיר כי קיימת תמיכה רחבה במדיניות זו מצד הציבור והקהילה הבינלאומית.
בהמשך דבריו הזהיר טראמפ כי איראן בעלת נשק גרעיני "תפוצץ את כל המזרח התיכון, את ישראל ואז הם יבואו לכאן". הנשיא הוסיף כי ייתכן שארה"ב תיאלץ "להכות את איראן חזק יותר", אך ציין כי עדיין לא ברור כיצד יתפתחו הדברים.

עוד בנושא המשא ומתן, כתבנו דרור בלאזאדה חשף אמש במהדורה המרכזית על האינטרס של המתווכת הראשית. פקיסטן נמצאת במשבר כלכלי עמוק, עם חובות חיצוניים של יותר ממאה מיליארד דולר – וחלק גדול מהכספים שקיבלה הגיע מערב הסעודית, מאיחוד האמירויות ומגורמים מערביים.
על פי דרור, מצב זה גרם לביקורת מצד איראן נגד פקיסטן שהיא אינה ניטרלית בשיחות אלא בעלת אינטרסים ברורים לטובת בנות בריתה של ארה"ב במפרץ הפרסי. זאת בעוד שבמקביל, בשבועות האחרונים עלו טענות קשות נגד אסלם-אמבאד, לפיהן פקיסטן סייעה לאיראנים להסתיר ציוד צבאי ולהעביר נכסים רגישים – במטרה למנוע פגיעה בהם בתקיפות של ארצות הברית וישראל.

החשיפה המרכזית שסיפק בלאזאדה היא שפקיסטן ואיראן הגיעו להבנות שלפיהן אם אסלאם-אבאד תסייע להביא להסכם נוח עבור טהרן – האיראנים יסייעו לה להתמודד עם החובות החיצוניים, באמצעות הכספים שירוויחו מההסכם. הדבר בא לידי ביטוי כך שבכל פעם שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מחריף את האיומים או מאותת על אפשרות להסלמה – צצה יוזמה חדשה מצד הפקיסטנים או מסר נוסף של "התקדמות".
במקביל להתפתחות במשא ומתן, רשת החדשות האמריקנית CNN פרסמה כי על פי גורמי מודיעין בכירים בארצות הברית איראן חידשה באופן פעיל חלק מייצור כלי הטיס הבלתי מאוישים שלה. רשת החדשות הוסיפה כי הפעילות המפעלית החלה להתבצע במהלך הפסקת האש בת ששת השבועות, שנכנסה לתוקפה בתחילת חודש אפריל.

ארבעה מקורות שונים המעורים בפרטי הפרטים של הדוחות אישרו כי הציפייה המערבית להאטה ממושכת ביכולותיה הצבאיות של איראן התבררה כלא מציאותית. החשיפה מציגה בנוסף כי הממסד הביטחוני בטהרן פעל בתושייה רבה תחת חסות השקט התעשייתי כדי להחזיר את מפעלי הנשק לפעילות.
