בבית המשפט העליון התקיים היום (רביעי) דיון שני בעתירה שהגישה עמותת השמאל הקיצוני "זולת" נגד שר המשפטים, יריב לוין. העתירה עוסקת בהימנעותו של השר לשתף פעולה עם בית המשפט העליון ובראשו השופט יצחק עמית, וכן באי הפעלת סמכויותיו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבצע מינויים חיוניים במערכת המשפט.
2+במהלך הדיון התפתח עימות בין נציגו של השר לוין, עו"ד יורם שפטל, לבין הרכב השופטים. שפטל טען כי הוועדה לבחירת שופטים אינה יכולה לפעול ללא שבעה חברים לפחות, וכי לשלושה מחבריה יש למעשה זכות וטו למנוע את פעולתה. השופט עופר גרוסקופף דחה את הטענה וקבע כי לשון החוק ברורה: "הוועדה רשאית לפעול כל עוד מספרה לא פחת משבעה".
השופט גרוסקופף המשיך ותקף את פרשנותו של שפטל: "נראה שהתכלית לא תומכת בעמדתך וגם לא הלשון", ואף הוסיף בהמשך: "אדוני מתעקש לכתוב מחדש את החוק". על טענת הווטו של חברי הוועדה, הגיב השופט כי כוח כזה ניתן להם רק במחיר התפטרות, וכי במצב הנוכחי "הם רוצים להרגיש עם ולהחליט בלי".
בג"ץ דן בעתירה לכפות על השר לוין לבצע מינויים במערכת המשפט
סוגיה נוספת שעלתה היא סמכותו של השר שלא לחתום "חתימת קיום" על הצהרת אמונים, צעד שלטענת שפטל נמצא בסמכותו. השופט גרוסקופף תהה האם השר, שהוא זה שמסכל את המינוי, יכול להסתמך על מעשה זה. הדיון חשף את המחלוקת העמוקה בין שר המשפטים למערכת המשפט סביב סוגיית מינוי השופטים.
2+במוקד הדיון עומד המשבר סביב 27 תקנים פנויים של סגני נשיאים בבתי המשפט השונים בארץ, לצד מחסור ברשמים ובוועדות שחרורים. הפרקליטות טוענת כי הימנעות השר מלהפעיל את סמכויותיו נעדרת בסיס חוקי ופוגעת בניהול התקין של בתי המשפט.
השר לוין מצידו מתבצר בעמדה חוקתית עקרונית. לשיטתו, חתימתו על צווים ותקנים אינה טכנית אלא מהותית, והיא מותנית בחוקיות הליך בחירתו של השופט עמית, אשר בוצע לטענתו בהרכב פגום בוועדה וללא חתימת קיום רשמית של שר, במטרה לעקוף את נציגי הציבור בקואליציה.
