משרד המשפטים האמריקני צפוי למסור היום (רביעי) הודעה דרמטית וחסרת תקדים בעיר מיאמי, במסגרת טקס זיכרון רשמי לציון 30 שנה להפלת מטוסים אזרחיים על ידי צבא קובה. גורמים רשמיים ומשפטיים בארצות הברית חושפים כי התובעים הפדרליים גיבשו תשתית להגשת כתב אישום פלילי חמור נגד שליט קובה לשעבר, ראול קסטרו, בגין מעורבותו הישירה ברצח האזרחים האמריקנים בשנת 1996, כך דווח ב-CNN.

האירוע הטרגי שבמרכז הפרשה התרחש ב-24 בפברואר 1996, כאשר ארגון המתנדבים "אחים להצלה", שהוקם על ידי גולים קובנים במיאמי, יצא למשימה הומניטרית שגרתית במטרה לאתר ולסייע לפליטים שניסו להימלט מהדיקטטורה הקומוניסטית על גבי סירות ומצופים מאולתרים בים הפתוח.
במהלך המשימה, כוחות הצבא של קובה שיגרו טילי חום מונחים לעבר שניים ממטוסי הארגון הקלים, השמידו אותם לחלוטין והביאו למותם המיידי של ארבעה מתנדבים. מטוס שלישי של הארגון, ובו מייסד הקבוצה חוסה באסולטו, הצליח לחמוק מהירי ולשוב בשלום לבסיסו בפלורידה.

התקיפה האווירית עוררה בשעתו זעזוע עמוק וגינויים חריפים ברחבי העולם. שגרירת ארצות הברית באו"ם דאז, מדליין אולברייט, תקפה בחריפות את הטייסים הקובנים שחגגו בקשר תוך שימוש במילים גסות לאחר שהפילו את המטוסים הלא-חמושים, ואמרה בנאום מפורסם: "פרנקלין, זה לא אומץ, זו פחדנות". מנגד, שליט קובה דאז פידל קסטרו לקח אחריות מלאה על המעשה, וממשלתו טענה כי המטוסים חדרו באופן שיטתי ומכוון למרחב האווירי הריבוני של קובה למטרות ריגול וחבלה בבתי זיקוק נפט.
שנים לאחר מכן, חקירת ה-FBI חשפה רשת ריגול קובנית ענפה שחדרה לתוך ארגוני הגולים במיאמי והעבירה להוואנה את המידע המודיעיני המדויק על טיסת המתנדבים הטרגית. חמישה מרגלים קובנים נעצרו והורשעו בארצות הברית, אך הם שוחררו בעבר על ידי הנשיא ברק אובמה במסגרת עסקת חילופי אסירים שנועדה לשקם את היחסים – החלטה שספגה ביקורת נוקבת מצד המפלגה הרפובליקנית.

כעת, במכתב רשמי שהועבר לתובעת הכללית, קראו חברי קונגרס בכירים, בהם חבר בית הנבחרים מריו דיאז-בלרט, לחדש את הליכי התביעה נגד ראול קסטרו: "ישנן ראיות ברורות, כולל הקלטות קשר מפורשות, המצביעות על כך שראול קסטרו הוא זה שהורה על הפלת המטוסים. הצדק חייב להיעשות, והגיל המופלג או הזמן שחלף אינם יכולים להוות עיר מקלט למי שביצע רצח בדם קר של אזרחים אמריקנים".
מנגד, שגרירות קובה בוושינגטון פרסמה הצהרה לוחמנית ברשת החברתית X, שבה דחתה מכל וכל את הטענות האמריקניות והתעקשה כי המעשה היה כורח ביטחוני עליון: "הפרות המרחב האווירי של קובה על ידי הארגון לא היו תקריות בודדות, אלא חלק מתוך יותר מ-25 הפרות חמורות, מכוונות ושיטתיות. לא היה מדובר בטעות בחישוב, אלא בקמפיין מתמשך שסיכן את בטיחות התעופה הבינלאומית ופגע בביטחון הלאומי של קובה".

קובה תחת שלטונו של הדיקטטור המהפכני פידל קסטרו הייתה מדינה קומוניסטית נוקשה, שבה כל גילוי של התנגדות או ביקורת כלפי השלטון דוכא באכזריות באמצעות מעצרים שרירותיים, אלימות ומעקב צמוד. המצב הכלכלי והפוליטי הקשה דחף אלפי אזרחים נואשים לנסות ולברוח מהאי על גבי רפסודות רעועות דרך מצרי פלורידה המסוכנים – מסע שרבים מהם לא שרדו.
הקמת ארגון "אחים להצלה" על ידי טייסים מתנדבים מהקהילה הגולה במיאמי נועדה להציל חיים אלו, אך המשטר בטהרן ראה בהם איום פוליטי ישיר, במיוחד לאחר שהארגון החל להפיל כרוזים עם דברי ביקורת מעל שמי הוואנה.

הפלת המטוסים ב-1996 שינתה לחלוטין ובאופן בלתי הפיך את מפת היחסים בין המדינות. ימים ספורים לאחר התקרית, חתם נשיא ארצות הברית ביל קלינטון על "חוק הלמס-בורטון", חוק היסטורי שהחמיר בצורה דרסטית את הסנקציות הכלכליות והפך לבסיס המצור האמריקני המוחלט שקיים עד היום.
החוק קבע תקדים נוקשה: נאסר על נשיאי ארצות הברית להסיר את מגבלות המסחר על קובה אלא אם כן המדינה תתחייב לבחירות חופשיות, תאשר פעילות פוליטית מגוונת, ותסלק לחלוטין את האחים פידל וראול קסטרו ממוקדי השלטון וההשפעה.

כתב האישום הנוכחי נגד ראול קסטרו מהווה הצהרת כוונות מדינית דרמטית של ממשל טראמפ. לאחר שבמהלך כהונתו של ברק אובמה נעשה ניסיון היסטורי "להפשיר" את היחסים ולפתוח את השגרירויות, הממשל הנוכחי נוקט בקו לוחמני, מגביר את העיצומים ומטיל מצור ימי על אספקת דלק לאי.
פתיחת תיק רצח פלילי נגד מי שהיה מנהיג המדינה ושר ההגנה שלה מוכיחה כי ארצות הברית אינה מסתפקת עוד בסנקציות כלכליות, אלא עוברת לרדיפה משפטית אישית של צמרת השלטון הישנה בקובה. המהלך הזה קובר סופית כל סיכוי לפשרה דיפלומטית בעתיד הקרוב, ומבהיר למשטר בהוואנה כי וושינגטון נחושה להביא לקריסתו המלאה של השלטון הקומוניסטי.
