משכן הכנסת נמצא הבוקר (רביעי) בעיצומו של תקופה קריטית, כאשר שלמות הקואליציה עומדת למבחן מידי וישיר. לוח הזמנים המתוח יחל כבר בשעה 09:00, עם התכנסותה של ועדת החוץ והביטחון לדיון דחוף בחוק הגיוס, בניסיון אחרון של ראש הממשלה נתניהו להפגין רצינות כלפי השותפות החרדיות.
5+עם זאת, השיא צפוי להתרחש החל מהשעה 11:00 עם פתיחת מליאת הכנסת, כאשר סביב השעה 12:00 יחלו ההצבעות הגורליות על שורה של חוקים לפיזור הכנסת ה-25, המאיימים להוביל את מדינת ישראל למערכת בחירות מוקדמת.
על פי כתבנו לענייני הכנסת, אברהם חסון, מאחורי הקלעים של הדיון בוועדת החוץ והביטחון, מודים גורמים פוליטיים כי החזרת חוק הגיוס לשולחן הוועדה על ידי יושב הראש, חבר הכנסת בועז ביסמוט, היא בעיקר מהלך הצהרתי שנועד להראות לחברי הכנסת החרדים כי הקואליציה מעוניינת לקדם את החוק. לא צפויה היום התקדמות מהותית בהליך החקיקה, לא יתקיימו הצבעות ולא יבוצע מעבר על נוסח חדש, אלא מדובר בהנעה פורמלית בלבד של התהליך.
5+הערכה העדכנית במערכת הפוליטית היא שהמהלך של נתניהו וביסמוט לא ישכנע את חברי הכנסת החרדים לחזור בהם מהרצון להצביע בעד פיזור הכנסת. האירוע המהותי והמפתיע ביותר התרחש אמש, כאשר חברי הכנסת של יהדות התורה העבירו מסר ישיר ונוקב לראש הממשלה נתניהו, לפיו הם מתכוונים להצביע במליאה לא רק בעד חוק פיזור הכנסת של הקואליציה (עליו חתומות גם ש"ס ויהדות התורה), אלא גם בעד חוק פיזור הכנסת של האופוזיציה שהוגש על ידי סיעת כחול לבן.
הסיבה לצעד החרדי החריג היא החשש הממשי מכך שנתניהו, באמצעות יושב ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, ישלוט באופן בלעדי בלוח הזמנים של הליך החקיקה של פיזור הכנסת במידה ורק החוק הקואליציוני יעבור. נתניהו יוכל לקבוע מתי יתקיימו הדיונים, מתי החוק יגיע לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית במליאה, ובכך לשלוט לחלוטין בתאריך הבחירות ולמסמס את התהליך.
5+העברת החוק של כחול לבן במקביל תאפשר לחרדים ולאופוזיציה להחזיק בפתיל קצר ובלתי תלוי, ותמנע מנתניהו את היכולת "למרוח" את הזמן. המסר החרדי לבלפור ברור: "שים לב, אנחנו לא בכיס שלך, אנחנו נעביר גם את החוק של כחול לבן וזה יקשה עליך לשלוט בהליך החקיקה".
במהלך כל השבוע האחרון ניסה ראש הממשלה נתניהו לגייס את הרוב הדרוש כדי להעביר את חוק הגיוס המקורי. הוא קיים שיחות אינטנסיביות עם חברי כנסת מתלבטים בקואליציה, ביניהם חבר הכנסת אלי דלל מהליכוד וחבר הכנסת מוסה סולומון מהציונות הדתית. נתניהו הדגיש בפניהם בכמה חשוב להעביר את החוק בעת הזו כדי לשמור על יציבות הממשלה אל מול האתגרים הביטחוניים והלאומיים העתידיים.
5+מנגד, ראש הממשלה ויתר מראש על ניסיונות השכנוע מול חברי כנסת שהצהירו באופן פומבי ונחרץ כי יצביעו נגד החוק, בהם חבר הכנסת דן אילוז, חברת הכנסת שרן השכל ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין. נכון לשעה זו, נראה כי נתניהו לא הגיע לפריצת דרך משמעותית ולא הצליח לגייס את הרוב הפרלמנטרי הדרוש לחוק הגיוס.
למרות הדרמה הגדולה, חשוב להדגיש כי גם אם החוקים לפיזור הכנסת יעברו היום במליאה, אין המשמעות היא שהכנסת מתפזרת באופן מיידי והולכים לבחירות. החוקים צפויים לעבור היום בקריאה טרומית בלבד, ולאחר מכן הם יועברו לדיון בוועדת הכנסת. שם, לראש הממשלה נתניהו תהיה אפשרות טקטית למשוך את הזמן למשך כשבועיים נוספים. פרק זמן זה יעניק לו מרחב נשימה קריטי בניסיון "לרבע את המעגל", להגיע לפשרה מוסכמת, להעביר את חוק הגיוס או למצוא פתרון יצירתי אחר שיספק את הסיעות החרדיות וימנע את הקדמת הבחירות.
5+המשבר הפוליטי הנוכחי יושב על אחד הפצעים המדממים והרגישים ביותר בחברה הישראלית מאז הקמת המדינה – סוגיית השוויון בנטל וחוק גיוס בני הישיבות. מזה חודשים ארוכים שהסיעות החרדיות מבהירות כי ללא הסדרה חוקית של מעמד תלמידי הישיבות והבטחת תקציבי מוסדות התורה, אין להן אינטרס פוליטי בהמשך קיומה של הממשלה.
מנגד, לחצים ציבוריים כבדים, יחד עם פסיקות משפטיות והתנגדות פנימית של חברי כנסת מהקואליציה, מנעו מנתניהו להעביר את החוק בנוסח המבוקש על ידי החרדים. המבוי הסתום הזה הוביל את המפלגות החרדיות לנקוט בצעד הקיצוני ביותר בארסנל הפוליטי: איום מוחשי בפירוק הממשלה והליכה לבחירות.
5+כרגע, מאחורי הקלעים כבר מתנהל קרב עיקש על תאריך יום הבוחר, כאשר כל צד מנסה למקסם את סיכוייו בקלפי: יהדות התורה דורשת שהבחירות יתקיימו ב-1 בספטמבר, מנגד ש"ס מכוונת לתאריך ה-15 בספטמבר. ראש הממשלה נתניהו מעוניין למשוך את הזמן ככל הניתן ושואף לקיים את הבחירות רק במהלך חודש אוקטובר.
ההצבעה בקריאה טרומית היום היא יריית הפתיחה של שעון חול פוליטי בן שבועיים. אם נתניהו לא יצליח לרבע את המעגל בתוך ועדת הכנסת, למצוא נוסח פשרה לחוק הגיוס או להציע הטבות אחרות שיניאו את החרדים מהתוכנית שלהם, החוקים יתקדמו לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית – ומדינת ישראל תמצא את עצמה באופן רשמי ובפעם הנוספת בתוך מערכת בחירות סוערת ויקרה.
