חייל בשירות סדיר שפונה מקיבוץ בצפון עם פרוץ המלחמה גילה כי תשלום מענק האכלוס המגיע לו הופסק, לאחר שרשות האוכלוסין וההגירה סירבה להכיר במגוריו ביישוב למפרע. המענק שולם לו לבסוף רק לאחר התערבות נציבות תלונות הציבור, שקיבלה הוכחות חלופיות לכך שהתגורר במקום לאורך שנים.
2+המתלונן עבר להתגורר עם אימו בקיבוץ בצפון הארץ עוד בשנת 2017, שם למד עד לגיוסו לצה"ל. עם זאת, כתובתו הרשמית במרשם האוכלוסין נותרה ביישוב מגוריו הקודם בדרום. לאחר פרוץ המלחמה ופינוי הקיבוץ, ביקש החייל לעדכן את כתובתו למפרע משנת 2017 כדי לעמוד בתנאי הזכאות למענק אכלוס עצמאי.
רשות האוכלוסין הסכימה לשנות את הכתובת, אך סירבה לעשות זאת רטרואקטיבית. כתוצאה מכך הופסק תשלום המענק, שכן על פי הנהלים רק תושבים שהיו רשומים ביישוב המזכה לפני הפינוי זכאים לסיוע. הרשות התעקשה כי על החייל להציג אישורי ארנונה או שכר דירה על שמו – דרישה שלא יכול היה לעמוד בה, שכן כנער וחייל המסמכים היו רשומים על שם אימו.
2+החייל פנה לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, שביקשה ממנו הוכחות חלופיות. החייל העביר מסמכים מקופת חולים ומבית הספר המקומי המעידים על כך שמרכז חייו היה בקיבוץ משנת 2017. הנציבות העבירה את הממצאים לרשות האוכלוסין ודרשה לבחון את המקרה מחדש.
בעקבות פניית הנציבות, רשות האוכלוסין קיבלה את האישורים החלופיים ועדכנה את כתובתו של החייל למפרע לינואר 2017. בעקבות שינוי הרישום, הוכרה זכאותו של החייל והוא קיבל את מלוא המענקים המגיעים לו כמפונה.
