מדי יום עם עלות השחר, מאות גברים מתאספים בכיכר מאובקת בצ'רצ'ראן, בירת מחוז גור באפגניסטן. הם עומדים בשולי הדרך וממתינים בדריכות שאדם כלשהו יגיע ויציע להם עבודה יומית – משימה שתקבע האם משפחתם תאכל באותו היום.
5+אבל, הסיכויים שלהם קלושים. ג'ומא חאן, בן 45 ואב למשפחה, מצא רק שלושה ימי עבודה במהלך ששת השבועות האחרונים, שהניבו לו שכר של פחות משלושה דולרים ליום. "הילדים שלי הלכו לישון רעבים שלושה לילות ברציפות. אני חי בפחד מתמיד שהם פשוט ימותו מרעב".
הסיפור של ג'ומא אינו ייחודי. על פי נתוני האו"ם, שלושה מתוך ארבעה אנשים באפגניסטן אינם יכולים לספק את צרכיהם הבסיסיים. המדינה מתמודדת עם רמות רעב חסרות תקדים, 4.7 מיליון בני אדם, למעלה מעשירית מהאוכלוסייה – נמצאים במרחק של צעד אחד בלבד מחרפת רעב מוחלטת.
5+המצב החמיר באופן דרמטי בעקבות קיצוצים אדירים בסיוע הבינלאומי; נתוני האו"ם העדכניים מראים כי הסיוע שנתקבל השנה נמוך ב-70% בהשוואה לשנת 2025.
"נאלצתי למכור את בת ה-5 שלי כדי לממן לה ניתוח"
בקהילות המקומיות, הפזורות על פני גבעות שוממות וחשופות, ההשלכות הטרגיות של המשבר הכלכלי ברורות וכואבות. עבדול ראשיד עזימי, אב לתאומות בנות שבע, פורץ בבכי כשהוא מסביר את הברירה המזעזעת שעומדת בפניו.
5+"אני מוכן למכור את הבנות שלי למטרות נישואין או לעבודות בית. הילדים באים אליי ומבקשים לחם, אבל מה אני יכול לתת להם? אם אמכור בת אחת, אוכל להאכיל את יתר הילדים שלי במשך ארבע שנים לפחות. זה שובר את לבי, אבל זו הדרך היחידה".
גבר אחר מכר את בתו בת החמש, לאחר שלקתה בדלקת התוספתן וציסטה בכבד. "לא היה לי כסף לשלם על ההוצאות הרפואיות, אז מכרתי את הבת שלי לקרוב משפחה עבור 200,000 אפגני (כ-3,200 דולר)".
5+הגבר סיכם עם הקונה כי יקבל כעת רק את הסכום הדרוש לטיפול הרפואי המיידי שהציל את חייה, וכי הילדה תישאר עימו בחמש השנים הקרובות, שלאחריהן היא תיאלץ לעזוב את משפחתה לצמיתות. "לו היה לי כסף, לעולם לא הייתי מקבל החלטה כזו. אבל חשבתי – מה אם היא תמות בלי הניתוח? בצורה הזו היא לפחות תישאר בחיים".
בתי הקברות מלאים בילדים, ובתי החולים קורסים
העדות המצמררת ביותר למשבר נמצאת בבתי הקברות המקומיים, בהם אין רישומים רשמיים, אך ספירת הקברים מגלה תמונה מחרידה: מספר קברי הילדים כפול ממספר קברי המבוגרים, עדות לזינוק החד בתמותת ילדים כתוצאה מתת-תזונה בשנתיים האחרונות.
5+בבית החולים המחוזי המרכזי, מחלקת הילודים עמוסה מעבר לקיבולת שלה. כל המיטות מלאות, וחלקן מאכלסות שני תינוקות יחד – רובם סובלים מתת-משקל ומקשיי נשימה חמורים.
האמהות, שסבלו בעצמן מתזונה לקויה במהלך ההיריון והתקיימו בעיקר על לחם ותה, יולדות תינוקות במצב קריטי. שעות ספורות לאחר לידתן של תאומות פגות, אחת מהן מתה בבית החולים.
האחות בבית החולים מספרת כי ישנם ימים שבהם עד שלושה תינוקות מתים במשמרת. "בהתחלה זה היה קשה מאוד, אבל עכשיו המוות הפך עבורנו לכמעט נורמלי".
