לפעמים דווקא מתוך הכאב הגדול ביותר נולד רגע שמזכיר מה זו ערבות הדדית ישראלית. לפני כחודש נפל רס"ל גיא לודר, לוחם מגלן, במהלך קרב בדרום לבנון מירי בשוגג של כוחותינו. בתוך רגעי האבל הקשים, הוריו קיבלו החלטה אחת ברורה – לתרום את איבריו.

"ההחלטה לתרום את הקרניות הייתה ברורה. זה היה גיא", סיפר אביו. "כשהגענו לבית החולים ואמרו שאפשר לתרום – לא חשבנו פעמיים". רק מאוחר יותר, גילתה המשפחה שגם גיא עצמו חתם בעבר על כרטיס אדי – החלטה שהפכה לצוואה של ממש.
בזמן שמשפחת לודר ישבה שבעה בביתה שביישוב יובלים, מאות קילומטרים משם, בלבנון, נפצע קשה סגן שי לי לייבוביץ', לוחם בסיירת גולני. רחפן נפץ התפוצץ סמוך לכוח במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון, ושי לי נפגע באורח קשה. הוא פונה במסוק לבית החולים כשהוא סובל מפגיעה חמורה בעיניו.
"הוא הגיע פצוע ולא ראה כלום", סיפרה אמו. הרופאים הבהירו למשפחה שהפגיעה בקרניות הייתה קשה ובלתי הפיכה – ורק השתלת קרנית תוכל להחזיר לו את מאור עיניו. באותם ימים ממש, התקבלה בבית החולים ההודעה שמשפחת לודר אישרה את תרומת הקרניות של גיא.
"עם דמעות שאלתי את הרופא מי התורם", סיפרה אמו של שי לי. כך נוצר החיבור המצמרר בין שני הלוחמים שלא הכירו מעולם: לוחם שנפל בקרב העניק מחדש את היכולת לראות ללוחם אחר שנפצע במלחמה. "יש כאן סיפור שהוא הרבה מעבר לרפואה", אמר אחד הרופאים שטיפלו בשניים. "מתוך טרגדיה נולדה תקווה חדשה".

הניתוח עבר בהצלחה, וקרניות עיניו של גיא הושתלו אצל שי לי. למרות שהליך השיקום עדיין ארוך ומורכב, בבית החולים כבר נרשמו סימני התאוששות ראשונים. רגע לפני ששי לי השתחרר לביתו, נפגשו שתי המשפחות בבית החולים בלינסון. החיבוק בין ההורים, הדמעות ועץ הזית שהוענק במקום – הפכו לרגע שאי אפשר היה להישאר אדישים מולו.
"איך אומרים תודה על דבר כזה?", אמרה אמו של שי לי. "אין מילים שיכולות להכיל את זה". כעת, שי לי מתחיל לראות מחדש – דרך האור שהשאיר אחריו גיא. "אני אפיץ את האור של גיא", אמר שי לי בהתרגשות. "זו הדרך שלי להמשיך אותו".
