הדיונים במערכת הפוליטית סביב מועד הבחירות הקרב מתמקדים כעת בנקודת זמן ספציפית: סוף חודש אוקטובר. אף על פי שפורסמו דיווחים שונים לפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו מעדיף שהבחירות יתקיימו כבר בחודש ספטמבר, הרי שבחינת המאמצים שהוא משקיע בימים האחרונים מעלה תמונה אחרת. נתניהו פועל להבטיח את הישארות הממשלה חודשיים נוספים, במטרה להגיע למועד הבחירות המאוחר יותר בסוף אוקטובר.
2+אולם, מועד זה תלוי באופן ישיר ביכולתה של הקואליציה להעביר את חוק הגיוס. במישור הפוליטי, מדובר בתנאי הכרחי להמשך תפקוד הממשלה בחודשים הקרובים. נתניהו מבין כי ללא הסדרת חוק הגיוס, הלחץ מצד המפלגות החרדיות והאתגרים המשפטיים יהפכו את ההישארות בשלטון עד אוקטובר למשימה בלתי אפשרית מבחינה פוליטית.
מכאן נגזרת האסטרטגיה הנוכחית של ראש הממשלה: ריכוז מאמץ פרלמנטרי וקואליציוני להעברת החוק במושב הנוכחי. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא שאלת הרוב בכנסת. המתמטיקה הקואליציונית ברורה: במידה ויהיו שמונה מתנגדים לחוק מתוך שורות הקואליציה, לממשלה לא יהיה את הרוב הדרוש של 61 חברי כנסת כדי לאשר את החקיקה.
2+המספר "8" הפך למספר המפתח בניהול המשבר הנוכחי. נכון לעכשיו, מתבצעות בדיקות מעמיקות וקבועות בתוך סיעות הקואליציה, ובדגש על סיעת הליכוד, כדי לאמוד את מספר חברי הכנסת שמתכוונים להצביע נגד החוק או להימנע.
כל חבר כנסת נוסף שמביע הסתייגות מהחוק מקרב את המערכת הפוליטית לאובדן הרוב, ובהתאמה – להקדמת הבחירות למועד מוקדם יותר מהתכנון המקורי של נתניהו.
2+לסיכום, גורל לוח הזמנים הפוליטי של ישראל בחודשים הקרובים אינו תלוי רק בהצהרות או בדיווחים על תאריכי בחירות מוסכמים, אלא ביכולת הטכנית-פרלמנטרית לגייס רוב לחוק הגיוס. אם הבדיקות שנערכות בימים אלה יעלו כי קיימת התנגדות של שמונה חברי קואליציה ומעלה, ייתכן שנתניהו ייאלץ לוותר על השבועות הנוספים שביקש להרוויח, ולצאת לבחירות בתנאים ובלוח זמנים שאינם אופטימליים עבורו.
