ועדת החוקה של הכנסת המשיכה היום (ראשון) להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אחת מיוזמות הדגל של הקואליציה בתחום המשפט. המהלך מגיע כחלק מבליץ חקיקה רחב שמקדמת הקואליציה בימים האחרונים, בניסיון להרגיע את המשבר מול המפלגות החרדיות ולמנוע את תמיכתן בפיזור הכנסת על רקע משבר חוק הגיוס.

יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, הודיע כי לאחר 37 דיונים בוועדה, הנוסח המעודכן "משקף את ההכרעות הדיוניות" וכי בכוונתו להביא את ההצעה להצבעה כבר במהלך השבוע.
לפי ההצעה, סמכויות היועמ"ש יפוצלו לשני תפקידים: יועץ משפטי לממשלה שיהיה אחראי על הייעוץ המשפטי וייצוג המדינה בעניינים שאינם פליליים, לצד "תובע כללי" שיהיה אחראי בלעדי על התחום הפלילי והעמדה לדין. בנוסף, הממשלה תוכל לקבוע במקרים מסוימים שחוות דעת היועמ"ש אינה מחייבת ואינה משקפת את הדין.

עוד קובעת ההצעה כי היועמ"ש ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, ומשך כהונתו יהיה צמוד לכהונת הממשלה שמינתה אותו. מנגד, התובע הכללי ימונה לתקופה של שש שנים מתוך רשימת מועמדים של ועדה מקצועית ויהיה עצמאי בהחלטותיו הפליליות. החוק כולל גם מנגנונים חדשים לפתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד בכירים, שיחייבו אישור של בית משפט מחוזי ושל ועדת בכירים מיוחדת.
הדיון בוועדה הפך לעימות חריף בין הקואליציה לאופוזיציה. ח"כ גלעד קריב תקף את רוטמן וטען כי מדובר ב"מסע נקמה" וב"חקיקה בחטף", בעוד ח"כ יואב סגלוביץ' האשים את הקואליציה ב"אביוז מוחלט של עבודת הכנסת". במהלך הדיון הורה רוטמן להוציא את סגלוביץ' מהאולם לאחר עימות קולני, ובעקבות זאת נטשו חברי האופוזיציה את הדיון.

גם גורמי מקצוע ויועצים משפטיים מתחו ביקורת על ההצעה. נציגי משרד המשפטים, הסניגוריה הציבורית והמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהירו מפני פגיעה בעצמאות היועמ"ש, פוליטיזציה של התפקיד וערעור מנגנוני האיזון מול הממשלה. מנגד, רוטמן טען כי מטרת החוק היא "להסדיר בצורה ברורה את חלוקת הסמכויות" וכי המצב הקיים יוצר ריכוז כוח חריג בידי היועץ המשפטי לממשלה.
בקואליציה מקווים כי קידום שורת החוקים, בהם גם חוק פיצול היועמ"ש, יסייע לייצב את השורות מול השותפות החרדיות ולהרחיק בשלב זה את איום פיזור הכנסת.
