סרן מעוז ישראל רקנטי ז"ל הובא היום (ראשון) לקבורה בהר הרצל לאחר שנפל בדרום לבנון. אחותו תהילה ספדה לו ותיארה אח אהוב, מנהיג שקט ואיש אדמה שהיה רגע לפני הקמת בית בישראל. "חשבתי שלהשם יתברך יש מספיק מלאכים מהמלחמה הזאת", פתחה תהילה את הספדה, "אבל כנראה צריך עוד אחד".
5+במילים מצמררות, תיארה תהילה את אישיותו המיוחדת של אחיה. "היית ילד מלא בקסם, בחן מיוחד. מאז שנולדת, בכל מעגל שלך בחיים, בכל מסגרת שהיית, תמיד היית אהוב כל כך. ילד מנהיג בשקט, שכולם אחריו, יצירתי, כיפי, מתוק כדבש, מלא בשובבות ובלי טיפת חוצפה". היא הוסיפה כי תמיד היה מחובר לאדמה הקדושה ואהב לעסוק בה.
5+תהילה שיתפה גם בסיפור אישי הממחיש את טוב ליבו של מעוז, שהיה דוד אוהב ומסור. "יום אחד שברק היה במילואים ויצאת מעזה, התקשרת ואמרת שאתה קופץ לבקר ושאתה לוקח את הילדים מהגן ושאני לא אתאמץ, התעקשת ולקחת אותם וקנית להם פינוקים, למחרת הסייעת שאלה אותי בהתפעלות אם אתה אחי. היית דוד של צחוקים, של שטויות, מפנק ומצחיק, תמיד התעניינת מה עם כולם. תמיד היית מחובר לאדמה הקדושה, אהבת להתעסק באדמה, תמיד בבוץ זורח".
5+את דבריה חתמה בתיאור הטרגדיה במלוא עוצמתה, על החלומות שנגדעו ברגע אחד. "היית בדרך לבנות בית עם רוני האהובה, תלינו את ההזמנה על המקרר ממש בשעה שנלקחת". היא פנתה לאחיה בכאב: "ניצלת בנסי ניסים הרבה פעמים, אבל הפעם הקדוש ברוך הוא לקח אותך קרוב אליו, האמת שאני מבינה אותו".
כאב בלתי נתפס: סרן מעוז ישראל רקנטי בן 24 מאיתמר נפל בלבנון
רוני ארוסתו של מעוז ספדה לו: "איך אפשר לסכם אותך במילים? מגיע לעם ישראל לדעת מי אתה, גם שאתה כל כך שונא את זה. בפעם הראשונה שנפגשנו הדבר הראשון ששמתי לב היו העיניים הטובות והיפות שלך, צללתי לתוכך כל פעם מחדש, כולם אמרו שיש לך עיניים טובות. פעם שאלת אם אני כועסת ואמרתי שאני לא מצליחה לכעוס עליך".
5+היא סיפרה בדמעות: "מעוז כל מי שפגש אותך פעם ראשונה, התפעם מהשקט שלך שאמר כל כך הרבה עליך. לא נלחצת מכלום, לא פחדת משום דבר, היה כל כך מרגיע איתך. רציתי שתבוא לכיסא כלה שלי ותחייך אליי.
רציתי שתהיה אבא, יכולת להיות אבא מושלם".
ארוסתו הוסיפה: "ביום חמישי נסענו ביחד לחתונה של בת דודה שלי ובאיזשהו שלב קמת לרקוד, אתה הביישן והשקט, וראית את אח שלי הקטן והרמת אותו על הכתפיים ורקדת איתו שעות, היית נראה כל כך מאושר ושמח. שאלתי אם אתה רוצה להפסיק לרקוד ואמרת: "לא בואי נמשיך". לא שפטת אף אחד, הסתכלת על כולם בעין טובה, כמה אהבת את המשפחה שלך".
5+"כולם אמרו שאתה שם לב לפרטים לכן אף פעם לא דאגתי, ידעתי שאתה זהיר. איזו אבידה לעם ישראל, נשמה גדולה אתה", הוסיפה. לסיום אמרה: "אני אוהבת אותך כל כך, אני מצטערת אם עשיתי משהו לא במקום, סליחה, כל הגוף כואב, אנחנו חזקים ואנחנו נמשיך לחיות, נאהוב את העם כמו שהיית רוצה. תנוח על משכבך בשלום, אתה צריך לנוח, עבדת כל כך קשה, תנוח, מאוד אוהבת ומתגעגעת".
מעוז למד בישיבה הגבוהה באיתמר בשיעור ו', והתארס עם בת מדרשת תמר מיסודה של הישיבה והזוג צפוי היה להתחתן בעוד כחודש. ראש הישיבה הרב יהושע ואן דייק אמר על מעוז: "יצא לשירות משמעותי ולקצונה מתוך לימוד התורה בישיבה".
