שיעים רבים מתקשים לשכור דירה באיזורים של הסונים ושל הנוצרים. הם נתקלים בקשיים עצומים בשכירת דירה או חדר זמני. התופעה משקפת מתחים עדתיים עמוקים שמתחדדים על רקע המלחמה, לצד משבר כלכלי חמור. הסיבה נפוצה ביותר שהשיעים הם חלק מחיזבאללה ואלה בלבנון הם מעל החוק, כך על פי דיווחים בתקשורת הלבנונית.

חיזבאללה אשר קם בתחילת שנות ה-80 בלבנון במימון וחימוש אירני שם לו בין היתר למטרה להגן על הקהילה השיעית בלבנון. אולם הוא גרם לעדה הזאת נזק בלתי יתואר בשלוש השנים האחרונות. שתי ההרפתקות שלו במלחמת התמיכה בעזה ב-8 לאוקטובר 2023 ובמלחמה הנוכחית 28 לפברואר המכונה הנקמה לחיסול המנהיג העליון האיראני עלי ח'אמינאיי שתי אלה המיטו אסון על הקהילה השיעית. לא רק מעל חצי הדרום נהרס מעל 80 כפרים נהרסו אלא גם כתוצאה מזה מעל 700 אלף שיעים ברחו מאיזורי הלחימה לביירות ולצפון לבנון.
רבים מהקהילה השיעית לנים בחניונים, במתנסים, בבתי ספר, באזורי תעשייה או אצל קרובי משפחה וחברים אולם חלק לא קטן נמצא ברחוב. חלק אשר מתקשה מאוד למצוא דירה להשכרה גם אם יש לו את האמצעים הכלכליים וזאת בגלל מגוון סיבות חלקם מתחים עדתיים וכלכליים אשר מתעצמים על רקע גל הנזקים מהמלחמה.

עיתונאים לבנונים חשפו כי בעלי דירות וסוכני נדל"ן באזורים נוצריים ודרוזיים מסרבים לעיתים קרובות להשכיר לשיעים, גם כשהם מציעים מחירים גבוהים. הסיבות הן לא רק כלכליות אלא ביטחוניות. רבים חוששים להשכיר את דירותיהם לשיעים מחשש להפצצות של ישראל . אנשי חיזבאללה הם מבוקשים על ידי ישראל והם עלולים להיות מטרה לתקיפה ישראלית כך סבורים רוב הלבנונים.
לאור הנ"ל מחירי השכירות זינקו ב-400% באזורים מסוימים. דירה שנשכרה 300–500 דולר לפני המלחמה, מגיעה עכשיו ל-1,500 דולר ומעלה, ולעיתים דורשים בעלים תשלום של 3–6 חודשים מראש או אף שנה מראש כולל עמלת תיווך. שיעים רבים נאלצים למכור מכוניות, תכשיטים או רהיטים כדי לעמוד בתנאים. עיריות באזורים לא-שיעיים הוציאו הנחיות מחייבות: אסור להשכיר או לארח שיעים בלי דיווח מראש, בדיקת זהות, אישור ביטחוני.

מרכזי האירוח הממשלתיים מלאים, השיעים נאלצים לישון במכוניות, בפארקים או על החוף. חלקם חוזרים לאזורי המלחמה מחוסר ברירה. התקשורת הלבנונית מציינת כי הפחד של בעלי הדירות אינו חסר בסיס – הם חוששים שהנוכחות השיעית תהפוך את האזור למטרה – אך היא גם מדגישה כי התופעה פוגעת בסולידריות הלאומית ומעמיקה את השסעים העדתיים שממילא קיימים בלבנון.ככל שהמלחמה נמשכת, הופך שוק הדיור ל"סחורה של המלחמה", כפי שמתארים עיתונאים לבנונים.
השיעים משלמים מחיר כפול: מהתקיפות בחזית ומהדחייה הפנימית בבית. המדינה, שסובלת ממשבר כלכלי עמוק, מתקשה להתערב, והקרעים הפנימיים רק מתרחבים. זהו מחיר ההרפתקה של ארגון הטרור חיזבאללה.
