שר האוצר לשעבר, משה כחלון, מועמד לדין פלילי בגין הסתרת מידע מהותי ועבירות דיווח בשוק ההון. כתב האישום שהוגש הבוקר (ראשון) על ידי עורכי הדין דרור לוי, דנה שטרום ויוסי צדוק מפרקליטות מיסוי וכלכלה, מייחס לכחלון הפרה בוטה של חובות הדיווח.
6+מן המסמכים עולה כי במהלך כהונתו כיו"ר חברת "יונט קרדיט", הובא לידיעתו של כחלון כבר בינואר 2022 חוסר של 10 מיליון שקלים בסניף נצרת וחשדות לגניבות. כחלון בחר שלא לחשוף את המידע המהותי בפני חברי הדירקטוריון, חתם על הדוחות הכספיים של שנת 2021 ורבעון 2022, ואיפשר לפרסם דיווחים כוזבים לציבור עד לקריסת החברה והתפטרותו ביוני 2022.
כתב האישום מפרט בחלק הכללי כי החברה הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב, וכי "חלק מהותי מפעילותה בוצע בסניף נצרת". לפי האישום, במהלך שנת 2021 נחשפו גורמים בחברה לאי-סדרים חמורים בסניף נצרת, ובכלל זה "צ'קים חסרים בסך מיליוני שקלים, עסקאות ניכיון צ'קים בסך מיליוני שקלים החשודות כפיקטיביות, וטענות הדדיות בין בעלי השליטה למתפעל סניף נצרת… לפיהן מקורם של חלק מהחוסרים הוא גניבה מהסניף".
6+המידע המטלטל הובא לידיעתו של כחלון בתחילת חודש ינואר 2022 על ידי קצין הציות של החברה, יואב צבר. כתב האישום מתאר את השיחה המפלילה שנערכה בין השניים: "בשיחה מיום 9.1.22, אמר צבר לכחלון כי מצא חוסר של 10 מיליון ש"ח בסניף נצרת הכולל שני צ'קים חסרים בסך 5 מיליון ש"ח. עוד מסר צבר לכחלון על אודות גרסת בעלי השליטה שלא קיבלו אחריות על החוסר אך היו נכונים לדבריו להפקיד בנאמנות ערובות השוות כ-2.5 מיליון ש"ח מהסכום החסר. בנוסף טען באוזניו על אודות חוסר בסך 3 מיליון ש"ח אותו ייחס לזועבי ועל טענת המתפעלים בדבר הוצאת כספים במרמה מסניף נצרת ע"י אזר".
יומיים לאחר מכן, בשיחה נוספת, דיווח צבר על פעולותיו להקטנת הנזק, וכתב האישום מציין כי "הבהיר כחלון בפני צבר את עוצמת הסיכון בהתנהלות סניף נצרת כסיכון המרכזי והמיידי של החברה הציבורית". חרף הבנת הסיכון המיידי, כחלון בחר להצניע את האירוע. בכתב האישום מתוארת השיחה מיום 8.3.2022, במהלך תקופת הכנת הדוחות הכספיים השנתיים, שבה שאל כחלון את צבר אם אין צורך להעלות את העניינים לדירקטוריון: "הנחה אותו לא למהר עם הדיווח לדירקטוריון ולפעול בזהירות, והשניים דנו באופן ובעיתוי הצגת הדברים לדירקטוריון".
6+בעקבות הנחיה זו, במהלך ישיבת הדירקטוריון לאישור הדוחות השנתיים, עודכן הדירקטוריון באופן כללי בלבד כי סניף נצרת ייסגר כיוון שהעבודה שם לא מתנהלת כשורה. כתב האישום קובע באופן חד-משמעי כי: "כחלון, אשר נכח בישיבות לאישור הדוחות יחד עם בעלי השליטה וצבר, לא גילה לדירקטוריון את המידע שהיה ברשותו על אודות הכספים החסרים בסניף נצרת, חרף העובדה שמדובר במידע מהותי".
ההסתרה נמשכה גם בסוף חודש מאי 2022, בעת אישור דוחות הרבעון הראשון. כחלון שוב נכח בישיבות ו"לא גילה את המידע שהיה ברשותו אודות הכספים החסרים ואי הסדרים אשר התגלו להם בסניף נצרת, חרף העובדה שמדובר במידע מהותי". יומיים קודם לכן, השניים אף תיאמו ביניהם את אופן הדיווח, ו"תיאמו כי צבר יציג את הדברים על דרך של עדכון לדירקטוריון, ואז כחלון יבקש חוות דעת משפטית, והם ייתנו לדברים להתגלגל משם".
6+ההסתרה הממושכת קרסה לחלוטין ב-29 במאי 2022, במהלך ישיבת הדירקטוריון לאישור דוחות הרבעון הראשון. מיד לאחר אישור הדו"ח, הטיל קצין הציות צבר פצצה בחדר: "הודיע צבר כי בעקבות בדיקות מעמיקות שביצע בסניף נצרת גילה חוסרים של 22 מיליון ש"ח בסניף. צבר העריך כי מתוך חוסרים אלו, 10 מיליון ש"ח אינם ניתנים לגבייה וציין כי להבנתו חלק מהכסף החסר הועבר ליונט הפרטית וכי חלק מהחוסרים נובע מהיעלמותן של המחאות בסך של כ-5 מיליון ש"ח.
בתום דבריו, מסר צבר כי ברצונו לסיים את תפקידו בחברה משום שניהול החברה אינו תקין". בעקבות ההודעה הדרמטית, הודיעו רואי החשבון המבקרים כי הם חוזרים בהם מאישור הדוחות הכספיים. למחרת מינה הדירקטוריון את רו"ח עופר אלקלעי כבודק חיצוני של פעילות הסניף. ב-31 במאי דיווחה החברה לבורסה על החשד ועל השהיית הדוחות הכספיים.
6+הפרשה הובילה לקריסה ניהולית מהירה, ובדיווח מיידי מיום 16.6.2022, "דיווחה החברה הציבורית על כך שכחלון התפטר מתפקידו בשל החשיפה הכספית שהתגלתה". בהמשך, ב-22.6.2022, פרסמה החברה כי "היקף ההמחאות שמקום הימצאותן לא ידוע לחברה, עומד על 10.6 מיליון ש"ח".
כתב האישום הפלילי נגד משה כחלון מייצר תקדים דרמטי בשוק ההון הישראלי ובמערכת השלטונית, ומייחס לו הוראת חיקוק של "עבירת דיווח לפי סעיף 53(ב)(5א) יחד עם סעיף 36 לחוק ניירות ערך". המשמעות המרכזית היא הטלת אחריות פלילית אישית חמורה על יו"ר דירקטוריון של חברה ציבורית.
6+לפי התביעה, כחלון בחר "להחזיק מידע מהותי בבטן" ולנסות לפתור כשלים פנימיים במחשכים, במקום להביאם מייד לידיעת ציבור המשקיעים כפי שמחייב החוק. העובדה שמי שכיהן בעבר כשר האוצר של מדינת ישראל והיה אמון על מערכות הרגולציה והאכיפה בשוק ההון, מואשם כעת בהפרת אותם חוקים בדיוק, מבהירה כי רשויות האכיפה לא יהססו למצות את הדין עם בכירי המשק והשלטון לשעבר.
