עדותו של קצין יאח"ה בדימוס, עודד בן משה, נפתחת הבוקר (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת פרשת ההגנה. בן משה, שחקר בתיקים 1000 ו-2000 ושהפרקליטות ויתרה על העדתו, זומן לדוכן על ידי עורך הדין עמית חדד במטרה לעמת אותו עם טענות על שיטות חקירה פסולות הכוללות הלבנת חומרים, חקירות ללא אישור כחוק ושכפול פרוטוקולים.
3+הדיון הבוקר מציב באור הזרקורים את עבודת יחידות האכיפה, כאשר ברקע נשמעת ביקורת נוקבת של משפטנים בכירים, בהם שופט בדימוס, המגדירים את התנהלות החקירות בתיקים אלו כשרשרת של עבירות פליליות ושיבוש הליכים.
עדותו של עודד בן משה צפויה להתמקד בפרקטיקות שהפכו, לדברי הסנגורים, לשיטה בתיקי אלפים. עורך הדין עמית חדד צפוי להציג בפני השופטים טענות לפיהן חקירה אחת הסתיימה ומיד נפתחה חקירה חדשה, במטרה להגיע לחומרי חקירה ספציפיים שהחוקרים ידעו מראש שאין להם אישור מהיועץ המשפטי לממשלה לאסוף אותם. לפי קו זה, החוקרים אספו את החומר, אחסנו אותו במגירה, ורק לאחר שנוצרה "מסה קריטית" פנו בדיעבד ליועץ כדי לקבל אישור חקירה רשמי.
3+בנוסף, בן משה צפוי להתמודד עם שאלות קשות לגבי מעורבותו בתיק 1000, שם נטען כי נחשפה פרקטיקה של שכפול חקירות. לפי הטענות, חקירות מסוימות נעשו פעמיים, כאשר הגרסה השנייה שיכפלה את הראשונה מילה במילה, אך תוך השמטה של חלקים שלא היו נוחים לתביעה, כולל העלמת שמו של אדם מסוים מתוך התיק.
השופט בדימוס מנחם נאמן התייחס במשדר המיוחד בהגשת מוטי קסטל, ליסודות התיק שבו חקר בן משה ואמר: "אני מצפה שככל שהמשפט מתנהל יותר, מוכח מה שחשבנו מלכתחילה, שאין שום יסוד לכתב האישום בתיק 2000. הוא מראש, לא יכול להיות שיש איזשהו משפטן בפרקליטות שחשב שיש ממש בתיק הזה. למה הוא בכל זאת הוכנס? כעז שכאשר נבוא לדון על איזושהי עסקת טיעון, אנחנו נציע להסיר את 2000 ותנו לנו משהו תמורת זה. אבל זה לא הולך ככה. זה ממש שערורייה".
3+מנגד, מומחים משפטיים ציינו כי חקירתו של בן משה תאפשר להגנה להשתמש בכשלים אלו כדי לטעון להגנה מן הצדק ולפסילת ראיות מתוך הגנה של "פירות העץ המורעל". מומחים משפטיים הדגישו כי במדינה מתוקנת, ביצוע עבירות פליליות בתוך חקירה משטרתית, כגון חקירה ללא אישורים וחדירות לא חוקיות לטלפונים ניידים, אמור להוביל למאסר החוקרים, אך בתי המשפט בישראל נוהגים להעביר את הטענות הללו לבירור בסוף ההליך המשפטי.
עדותו של עודד בן משה מחזירה אל מרכז הבמה את שאלת תקינותה של מערכת אכיפת החוק בישראל. המשמעות המרכזית של הדיון היא ניסיונה של ההגנה לפרק את תזת המדינה לא דרך ויכוח על העובדות, אלא דרך חשיפת שיטות החקירה של יאח"ה.
3+אם יוכח בפני השופטים כי חוקרי המשטרה אכן ביצעו "מסעות דייג", פיצלו חקירות כדי לעקוף את חובת קבלת אישור היועמ"ש והנדסו פרוטוקולים מחדש, הדבר עשוי להוביל להשלכות על המשקל שינתן לראיות. לטענת המבקרים, הוכחה של שיטות עבודה אלו מצביעה על חציית קווים אדומים בתוך חדר החקירות הרשמי של מדינת ישראל.
