הסערה סביב לוחם הנח"ל שנשלח ל-30 ימי מחבוש בגלל פאץ' "משיח" על מדיו, היא הרבה יותר מעוד ויכוח על משמעת צבאית או פקודות הלבוש. למעשה, העיסוק בפיסת הבד הקטנה הזו חושף את השאלה הגדולה ביותר שמלווה את הקיום שלנו כאן. מי שחושב שמדובר בעניין פנימי של חסידי חב"ד, מפספס את האמירה העמוקה והרחבה הרבה יותר שמסתתרת מאחורי הסמל הזה.
3+הפאץ' הזה הוא לא "קישוט". הוא ביטוי להבנה שאנחנו לא נמצאים ב"עוד" מלחמה מקרית שהתחילה בשבעה באוקטובר. אנחנו בעיצומו של סיפור הרבה יותר גדול – המשכו הישיר של מסע בן למעלה מ-3,500 שנה. זהו סיפורו של העם היהודי, שנמשך מדור לדור עד לימינו אנו. עבור הלוחם בשטח, המשיח הוא לא רק מושג דתי, אלא סמל לשאיפה לתיקון השלם שלנו כעם ושל העולם כולו; שאיפה לימות המשיח, למציאות של טוב, שלום ואמת.
הוויכוח על הפאץ' מחזיר אותנו לשאלת השאלות: למה אנחנו נלחמים? ולמה אנחנו כאן בארץ הזו? האם הקמנו כאן מדינה רק כדי שתשמש מקלט נוח ובטוח מפני פוגרומים ושואות? האם אנחנו כאן רק מכוח "השואה", או שאנחנו כאן מכוח הנצח?השאלות הללו משליכה ישירות על הזהות שלנו ועל הציוד הרוחני שאנחנו לוקחים איתנו לקרב.
3+בצד אחד של המתרס עומדת הגישה השואפת ל"ישראל של אירופה" – מדינה ככל העמים, מקום מפלט טכני ותו לא. מהצד השני עומדת התפיסה שרואה בנו חלק מהנצח, מהשתלשלות הדורות, של אברהם, יצחק ויעקב. זוהי מדינה יהודית שייעודה הוא להאיר את האור הפנימי שלה לכל האומות ולהוביל את העולם למקום נקי וטוב יותר.
הפאץ' אולי נראה כמו סתם פיסת בד למסתכל מהצד, אבל המחלוקת עליו היא על המהות. מי שחושב שהמלחמה שלנו היא רק תגובה לטבח הנורא בשמחת תורה, ומי שרואה את זכות קיומנו כאן רק דרך פריזמת הרדיפות והשואה – לא יוכל להבין באמת למה אנחנו עדיין נלחמים, ולא יוכל להבין את סוד העמידה שלנו.
3+הלוחם שתלה את הפאץ' לא עשה זאת כדי להפר פקודה, אלא כדי להזכיר לעצמו ולנו את התשובה האמיתית לשאלה "למה". הוא מבקש להתחבר לכוח שמניע את הגלגלים כבר אלפי שנים. בסופו של יום, האמירה היא ברורה: אנחנו לא כאן רק כדי לשרוד, אנחנו כאן כדי להגשים את חזון הנביאים ואת הבטחת הנצח.
נראה כי הרמטכ"ל והפיקוד העליון מבינים היטב שעל זה בדיוק ניטש המאבק. הם מבינים שלא מדובר כאן בסתם "סטייה מפקודות הדיגום", אך דווקא מהבנה זו, הם בוחרים להישאר בצד השטוח, זה שמבקש לנתק את הצבא משורשיו הרוחניים, ולהימנע מלהיות חלק מאותו נצח יהודי. זוהי בחירה בממלכתיות חלולה על פני הייעוד ההיסטורי שלשמו חזרנו לארצנו.
