הרב דוד דניאל הכהן, המתגורר בעיר הקודש כבר 50 שנה, שיתף בתחושות שמציפות אותו ביום ירושלים: "בשבילי – זה נשמת העולם. העולם זה כמו גוף, שיש לו גם נשמה. ירושלים זו הנשמה של העולם".
הרב שיתף ברגש שלא הרפה ממנו כשגר בנכר, בטרם עלה לארץ: "זה היה בוער בי, לא יכולתי יותר לשבת בחוץ לארץ", למרות שהיה אב לשלושה ילדים שלמד בכולל בחו"ל, התשוקה לירושלים הכריעה אותו. באותם ימים, החששות של רעייתו מהמעבר היו גדולים, אך שתי פגישות עם גדולי הדור נתנו לו את הכוח "לקפוץ לים".
"זכיתי להיפגש עם הבבא סאלי ב-1976", הוא מספר. "הגברת מאוד פחדה, והוא אמר לי: 'אל תפחדו, תעלו'. חודשיים לאחר מכן ראיתי את הרב מרדכי שרעבי, וגם הוא אמר לי: 'שום פחד, אתם עולים'. ובזכות הסוכנות היהודית עלינו". מאז, במשך חמישה עשורים, הוא לא עזב את העיר: "עד היום זה סיבת החיים שלי".
כשהוא נשאל על העוצמה הרוחנית של העיר העתיקה, הרב דניאל חזר לסיפורו של המקובל הרב יצחק אלפייה זצ"ל, שנלחם בכל כוחותיו כדי שהקהילה היהודית לא תעזוב את הרובע בתקופת המלחמה ב-1948.
הרב דניאל מספר בהתרגשות על הרגעים הקשים שלפני נפילת הרובע: "הרב אלפייה הלך לרב בן ציון חזן וביקש שיגיד לירדנים שהם מוכנים שעשרה יהודים יישארו בתוך העיר העתיקה, העיקר שלא תתרוקן מיהודים. אמרו לו שזה מאוחר מדי ושכבר נחתם ההסכם".
הסיבה לעקשנותו של הרב אלפייה טמונה ביסוד רוחני עמוק שכתב בספרו, "הוא הסביר שירושלים של מטה מכוונת כנגד ירושלים של מעלה, וכשלמטה יוצא יהודי ובמקומו נכנס מישהו אחר, למעלה יוצאת הקדושה ונכנסת 'סטרא אחרא' (טומאה). לכן הוא נלחם על זה כל חייו".
אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו נא לפנות ל[email protected]
