לרגל יום ירושלים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (חמישי) נתונים על ירושלים ומפתיעה במידע. ירושלים מאכלסת כיום כ-10.4% מאוכלוסיית ישראל, אך הנתון הבולט ביותר הוא הגיל. כ-31.6% מתושבי העיר הם ילדים עד גיל 14 – שיעור גבוה משמעותית מערים גדולות אחרות. נתון זה הופך את ירושלים לעיר צעירה מאוד, עם נוכחות דומיננטית של משפחות וילדים כמעט בכל שכונה.

הגידול באוכלוסייה מגיע בעיקר מריבוי טבעי, שמוסיף לעיר כ-21 אלף תושבים מדי שנה. במקביל, קיימת מגמת עזיבה לטובת ערים אחרות (בעיקר בית שמש ותל אביב), מה ששומר על העיר בתנועה דמוגרפית מתמדת.
עם כ-234.5 אלף תלמידים, מערכת החינוך הירושלמית היא הגדולה בארץ. היא משקפת את המבנה הייחודי של הבירה, עם דומיננטיות לחינוך החרדי במגזר היהודי. לצד זאת פועלת קהילה אקדמית משמעותית של כ-44 אלף סטודנטים, שרובם גם מתגוררים בעיר בתקופת לימודיהם ומוסיפים רובד צעיר נוסף למרקם העירוני. למרות האתגרים, הנתונים על שביעות הרצון נותרו מפתיעים: כ-94% מהתושבים מדווחים שהם מרוצים מחייהם – שיעור הגבוה מהממוצע הארצי. בנוסף, כ-83% מרוצים מאזור מגוריהם; נתון חריג יחסית לעיר המתמודדת עם עומס, צפיפות ואתגרים כלכליים.

בתחום הביטחון האישי התמונה מורכבת אך לא קודרת. רק כרבע מהתושבים חוששים מטרור – שיעור נמוך יחסית לערים אחרות – וגם החשש מפשיעה ואלימות נמוך מהממוצע. עם זאת, תחושת הביטחון בשעות הלילה עדיין מהווה אתגר עבור חלק מהאוכלוסייה. מבחינה כלכלית, ירושלים ממשיכה להתמודד עם קשיים מבניים: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך יחסית, וכמעט שליש מהתושבים מדווחים על קושי לעמוד בהוצאות החודשיות. במקביל, העיר נבנית בקצב גבוה עם אלפי יחידות דיור חדשות מדי שנה, אך שומרת על צפיפות גבוהה של כ-4 נפשות לדירה.
נקודת אור פחות מוכרת נמצאת בתחום הסביבתי: יותר משליש מהפסולת בעיר ממוחזרת – נתון גבוה בהשוואה לערים אחרות – וגם צריכת המים לנפש נמוכה מהממוצע הארצי.

ירושלים של 2026 היא עיר של ניגודים: מיליון תושבים, צפיפות ופערים לצד שביעות רצון גבוהה, חיוניות של צעירים ומרקם חיים שמצליח להחזיק מעמד למרות הכול. זו עיר שלא תמיד קל לחיות בה, אך כנראה שקשה עוד יותר להישאר אדישים אליה.
