לרגל יום ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, התארחה היום (חמישי) בתוכנית "ישראל הבוקר" בהגשת טל מאיר עורכת הדין לילי גץ הורוביץ. בריאיון מטלטל שיתפה לילי, מנהלת פורום "תקנה" וביתו של רב הכותל המיתולוגי הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, את הקשר הכפול והמדמם של משפחתה לעיר הבירה. היא תיארה את המחיר האישי הכבד ששילמה המשפחה עם נפילת אחיה אבנר בשחרור העיר, לצד השליחות הקדושה של אביה שחיפש את ארון הברית במעמקי האדמה ונעצר בצו הממשלה.
3+אבנר גץ, אחיה של לילי, נפל בכ"ז באייר בקרב על שחרור ירושלים. הוא נהרג מכדור של צלף ירדני שפגע בדיוק במקום הנחת התפילין של ראש. בשל עוצמת האש, גופתו נותרה מוטלת בשטח כמעט 24 שעות ללא יכולת פינוי.
אביה, הרב גץ, ביטא את המורכבות שבשכול הלאומי במשפט שהפך למכונן עבור המשפחה: "אוי לי שכך קרה לי, ואשרי שזכיתי. אוי לי שבני נהרג על שחרור ירושלים, ואשרי שזכיתי שבני היה ממשחררי ירושלים". לילי הוסיפה כי מבחינתו של אביה, "הכאב הפרטי נבלע בתוך הניצחון הלאומי".
3+לילי נזכרת כילדה בת שמונה וחצי שישבה במקלט ושמעה את קולו של מוטה גור מכריז "הר הבית בידינו". באותם רגעים של שמחה לאומית, היא חיפשה את קולו של אבנר בין הלוחמים השרים את "ירושלים של זהב", מבלי לדעת כי אחיה כבר אינו בין החיים.
לפני צאתו לקרב, כתב אבנר גלויה להוריו ובה רמז על חשיבות המשימה: "אבא ואימא, אני הולך להילחם במקום שאתם מאוד תשמחו עליו כשאני אגיע". הוא סבל מכאבי גב קשים אך סירב להתפנות לטיפול כדי שלא יחשבו שהוא משתמט מהמערכה על ירושלים.
3+הקשר המשפחתי לירושלים קיבל תפנית נוספת עם מינויו של הרב גץ לרב הכותל לאחר המלחמה. הרב ראה בתפקידו שליחות קדושה והקדיש את חייו לחיפוש אחר כלי המקדש האבודים. לילי חשפה כי אביה הגיע לשער וורן -שער הכוהנים, שם האמין על פי המשנה כי נמצא ארון הברית. הוא התייעץ עם הרבי מלובביץ' שהזהיר אותו מפני הסכנה, והרב גץ השיב: "אני מוכן למסור את נפשי למען גאולת העבודה".
החלום נגדע כאשר ממשלת ישראל הורתה לחסום את הקיר במנהרות בבטון, קיר שנותר חסום עד היום. הרב גץ כתב ביומן הכותל באותו יום: "דמעות רותחות זולגות מעיניי. באו גויים בנחלתך וטימאו את היכל מקדשך". לדברי לילי, אביה בכה על החסימה הזו עד יומו האחרון.
3+רק במלאת 50 שנה למלחמה, במהלך כתיבת ספרה "הצנחן שלא זכה לגעת באבני הכותל", נחשפה לילי לראשונה לחפצים שהיו על גופו של אבנר בעת נפילתו: הכיפה שסרגה לו כלתו, השעון שקיבל כמתנת אירוסין וכנפי הצניחה. הגילוי בתוך קלסר ישן שאחיה הגדול שמר, שימש עבורה תהליך תרפויטי שאפשר לה "לדבר על אבנר ולא לבכות".
